לפי ההגדרה המקובלת של משקל, כל הגופים שמסתם קילוגרם ישקלו בדיוק אותו דבר. בכל זאת, אם נשים קילוגרם של נוצות וקילוגרם של ברזל על משקל, אנו עלולים לראות תוצאה מעט שונה. מיד נסביר מדוע זה מתרחש, ומדוע בכל זאת, קילוגרם נוצות וקילוגרם ברזל שוקלים בדיוק אותו הדבר.
משקל הוא מכפלת מסת הגוף בתאוצת הכובד (זאת בהנחה שהצופה המודד את המשקל איננו מואץ ביחס לגוף היוצר את תאוצת הכובד). לפיכך, המשקל תלוי אך ורק במסתו של הגוף ובשדה הכבידה בו הגוף נמצא. חשוב להבין שהמשקל איננו תלוי בפרמטרים פיזיקליים אחרים כמו למשל צורת הגוף או לחץ האוויר בסביבתו; הוא תכונה פיזיקלית של הגוף עצמו, בדומה למסה. בדומה לכל כוח פיזיקלי, המשקל נמדד ביחידה פיזיקלית המכונה "ניוטון".

אז מדוע בכל זאת יכול להיות הבדל בין המשקל הנמדד של קילוגרם ברזל ושל קילוגרם נוצות?
כאשר אנו שוקלים גוף בסביבת אוויר (בניגוד לשקילה בריק) דוחף הגוף את האוויר שסביבו. האוויר, בתורו, מפעיל עליו כוח בכיוון ההפוך. במקרה של שקילת גוף על פני כדור הארץ, האוויר יפעיל כוח הדוחף את הגוף למעלה. כוח זה נקרא "כוח הציפה". זהו הכוח שמאפשר לסירות לצוף על פני מים (רק שבמקרה זה המים מפעילים את כוח הציפה ולא האוויר).
במקורות שונים על פני הרשת מופיעה טענה שעקב כוח הציפה משקלו של קילוגרם ברזל גבוה יותר מקילוגרם נוצות.
הדבר לא נכון: משקלם זהה. טענה זו נובעת מבלבול בין תוצאות המדידה לגודל הפיזיקלי אותו מודדים.
מאחר ולכל מדידה יש שגיאת מדידה, המשקל מראה את הגודל הנמדד ואת השגיאה. אמנם המשקל עלול להראות שמשקלם של קילוגרם נוצות וקילוגרם ברזל איננו זהה, אך זוהי בעיה במדידה, הנוצרת בשל כוח הציפה. תכונת החומר הבסיסית המכונה "משקל" אינה משתנה; קילוגרם ברזל או קילוגרם נוצות עדיין שוקלים בדיוק אותו הדבר (כעשרה ניוטון).

ד"ר טננבאום קטן הוא פיזיקאי של מצב מוצק ומרים משקולות ברזל בשעות הפנאי.
פרופ' ארמוני הוא פיזיקאי של חלקיקים ומרים נוצות להנאתו.