דיווח על מיזוג שני כוכבי ניוטרונים הופץ לאחרונה ועורר עניין רב נוכח שיטת הזיהוי הייחודית ששומשה עבור גילוי זה. גילוי המיזוג פותח צוהר לגילויים מרתקים נוספים ומדגים כי בגלים הכבידתיים יש פוטנציאל אדיר בחקר האסטרופיזיקה.
פוסט אורח מאת פרופ׳ דורון שלוש, המרכז לפיזיקה תאורטית ואסטרופיזיקה באוניברסיטת חיפה
ישנו היקום שאנו מכירים וחוקרים מקדמת האנושות באמצעות אור (גלים אלקטרומגנטיים) המגיע אלינו מעצמים שונים בו (כוכבים כמו השמש, לדוגמה, או גלקסיות רחוקות), ועד לאחרונה הייתה זו הדרך העיקרית ללמוד עליו. בפרט, הפיזיקה של עצמים שהם מהמוזרים והיחודיים ביותר המוכרים לנו, שנחזו ע״י תורת היחסות הכללית של איינשטיין ונגזרותיה (למשל חורים שחורים) היא טריטוריה בלתי מוכרת יחסית, משום שעצמים אלה פולטים על פי רוב מעט מאד אנרגיה בגלים אלקטרומגנטיים, ולכן קשה מאד למצאם, או אף להוכיח חד משמעית את קיומם, לא כל שכן להבינם.
לפני כשנתיים הצליחו מדענים לראשונה לגלות ישירות גלים כבידתיים, שהם אינם תופעה אלקטרומגנטית, אלא תופעה ובה המרחב עצמו בו אנו חיים מתעוות קלות. גלים אלה נפלטים כאשר עצמים כבדים מואצים במרחב, ואף מאפשרים את גילויים של עצמים אפלים, שאינם פולטים אור. אסטרונומיית גלים כבידתיים פותחת על כן צוהר חדש לחקר היקום, מעין חוש חדש שהתווסף ואנו עדיין מנסים לפענח את המידע המתקבל ממנו. בפרט, עבור השג זה ניתן פרס הנובל בפיזיקה לשנת 2017, כפי שהוכרז אך בשבוע שעבר.
התגלית הנוכחית, שהוכרזה זה עתה במספר מאמרים בעיתונות המדעית המובילה, איתרה לראשונה קרינה אלקטרומגנטית, שנושאת מידע רב ערך, מאירוע שנתגלה וזוהה באמצעות גלים כבידתיים! בפרט, בשילוב מידע משלושה גלאים של גלים כבידתיים הממוקמים בארה״ב ובאירופה, אשר שניים מהם גילו את האותות והשלישי מפאת כיוונו הרגעי ביחס למקור הקרינה לא גילה אותו, ניתן היה למקם את האזור בשמיים בו שני כוכבי נויטרונים התמזגו, ולהפנות אליו במהירות טלסקופים, כגון ה-VLT ומגלן שבצ׳ילה וטלסקופ החלל ע״ש האבל, לשם חיפוש מידע אלקטרומגנטי משלים. באופן זה התגלה לראשונה האור שנפלט בתהליך שמזוהה ישירות עם מיזוג של שני כוכבים נויטרונים (שמסת כל אחד מהם כזו של השמש שלנו אך גודלם כקילומטרים בודדים), וניתן היה להסיק על הרכב החומר שמועף לחלל בארוע האלים הזה, בו גם נוצר חור שחור חדש ביקום. המידע המשלים שהתקבל לראשונה בגלים כבידתיים ובגלים אלקטרומגנטיים (בתחום רחב של אורכי גל) לגבי ארוע קוסמי ספציפי, איפשר להבין לאשורו את המנגנון מאחורי תופעה המוכרת לנו זה מכבר כקילו-נובה. בנוסף, תגלית זו מאששת תאוריה רבת שנים לגבי מקורם של חלק ממתפרצי קרינת גמא במיזוגים של כוכבי נויטרונים, ומרמזת כי חלק ניכר מהמתכות הנדירות שאנו מכירים מחיי היומיום, כגון זהב פלטינה ואורניום, מקורו במיזוגם של כוכבי נויטרונים לאורך היסטוריית היקום.
אין ספק כי זוהי אך סנונית ראשונה אשר מרמזת על הפוטנציאל המדעי העצום הגלום באסטרונומיה רבת אמצעים, שמשלבת אסטרונומיה קלאסית, המבוססת על קרינה אלקטרומגנטית, עם אסטרונומיה חדשה של גלים כבידתיים. לפיכך, אנו בפתחו של עידן חדש ובו נוכל ללמוד רבות על תופעות אסטרופיזיקליות ייחודיות המתרחשות בתנאים קיצוניים, שאין לנו כל יכולת לשחזר במעבדה, ועם זאת הן אחראיות במידה רבה ליקום בו אנו חיים כמו גם לחומר ממנו אנו עשויים.