באתר של שבועון לאשה התפרסמה כתבה עם הכותרת מושכת תשומת הלב (אחד הסימנים לכתבה שגויה או מוגזמת): "זהירות, לק מסוכן לבריאות". בעקבות מספר שאלות שקיבלנו מהעוקבות שלנו על הכתבה, החלטנו להתייחס בקצרה לטענות המופיעות בה.
בקטנה: מדובר בכמעט ורק הפחדות. הדבר היחיד שנכון הוא שמומלץ בחום להימנע מקרינת UV ולכן מלק ג'ל.
על פי כותרת המשנה והפתיח של הכתבה, תכשירי הלק מכילים חומרים רעילים שחודרים לגוף וזאת על פי דוח חדש של "ארגון הסביבה האמריקאי" (נשמע כמו ארגון רציני, לא?). הם מציינים רשימה של תופעות מפחידות, שכולן לטענתם נובעות משימוש תכוף בלק לציפורניים: השמנה, הפלות, סרטן ועוד דברים שעלולים להפחיד נשים (וגברים, אך הם פחות משתמשים בלק ונדיר שיעברו הפלה). ובכן, הדו"ח הוא לא של הארגון האמריקאי להגנת הסביבה, אלא של הארגון EWG – Environmental Working Group. מדובר במקור לא מהימן למידע שמנסה להפחיד אנשים מקרמים נגד השמש [1], הנדסה גנטית ודברים רבים אחרים.
ההפחדה הראשית היא בעקבות מאמר מדעי חדש [2] על מחקר קטן, ולא רע, על החומר טריפניל פוספט (Triphenyl phosphate), שעל פי EWG זה נורא ואיום שהוא קיים בלק. במהלך חיפוש המאמר, שכמובן לא קישרו אליו בכתבה, מצאנו לשמחתנו ביקורת טובה עליו ועל טענות הארגון [3]. עיקרי הדברים הם:
טריפניל פוספט משמש בתעשיית הפלסטיק כמשפר גמישות וכמונע בעירה (תזכורת: משתמשים גם במים בתעשיית הפלסטיק. כמו כן, חומר מונע בעירה אולי נשמע מפחיד, אבל גם מים הם חומר מונע בעירה מעולה). ניסויים במבחנה ובחיות מעבדה הראו כי החומר עלול להיות משבש הורמונלי (Endocrine disruptor) ואם ממש מתאמצים אפשר למצוא מחקרים באיכות לא משהו שיש בהם עדויות חלשות לכך שחשיפה לחומר (כנראה בנשימה ובאופן קבוע) עלולה להפחית את ספירת הזרע בבני אדם [4], [5]. העדויות כאמור חלשות למדי, וכפי שאתם בטח יודעים מגלישה ברשת ומכותרות הפחדה בעיתונים – כמעט כל חומר נקשר מתישהו למערכת ההורמונלית, רק צריך לנסות מספיק.
במאמר מתוארים שני מחקרים קטנים שנעשו עם לק שמכיל 0.97% טריפניל פוספט. במחקרים השתתפו סה"כ 26 נשים שנאספו מהן דגימות שתן לפני ואחרי שהשתמשו בלק. בגוף האדם טריפניל פוספט הופך לדיפניל פוספט ומופרש בשתן, כך שהערכת החשיפה לטריפניל פוספט נעשית על-פי השינוי בריכוז דיפניל פוספט בשתן.
תוצאות הבדיקות הראו עלייה של עד פי שבעה בריכוז טריפניל פוספט לאחר בין 10 ל-14 שעות ממריחת הלק. אך אפילו לאחר עלייה זו, רמות הטריפניל פוספט בגוף היו נמוכות ביותר (ננוגרמים למיליליטר, או מיליוניות הגרם לליטר). כמו תמיד, המינון קובע את הרעילות [6] – יש חומרים שכמות קטנה מהם רעילה (בוטוקס הוא רעיל במיוחד וגם ציאניד וויטמין D) ויש חומרים שצריך כמות גדולה כדי שיעשו נזק (מים, גלייפוסט, שוקולד בבני אדם). אין מספיק נתונים על טריפניל פוספט כדי לדעת האם הוא מזיק בכמות זעומה זו. כפי שהחוקרים כותבים: "יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע האם רמת החשיפה לטריפניל פוספט בעקבות שימוש בלק ציפורניים מסוכנת לבריאות האדם".
בשורה התחתונה: המחקר קטן ועוד לא שוחזר; ריכוז הטריפניל פוספט שהתגלה נמוך ביותר – במחקרים בבעלי חיים בהם הראו השפעות בריאותיות, חשפו אותם לכמות עצומה של החומר (הוסיפו אותו למים שבהם שוחים הדגים, או לאוכל של החולדות). המחקר הנוכחי מראה שהחומר נפלט מהגוף ממש מהר. כלומר, נראה שאין סיבה אמיתית לחשוש מנוכחות החומר בלק.
ומה עם החומרים האחרים שמופיעים בכתבה?
את הראשון לא בדקנו משום שהוא לא בשימוש בארץ.
השני, טולואן (מתיל בנזן), משמש כממס אורגני. נתחיל בהפחדות משלנו – שאיפת כמות גדולה של אדי טולואן יכולה למסטל (לכן יש המשתמשים בו כסם) ובכמויות גדולות עוד יותר הוא עלול לגרום למוות. חשיפה ארוכת טווח לטולואן בכמויות גדולות בהרבה מאלה שיש בלק עלולה לפגוע בכליות, לגרום לנזק מוחי, לגרום למומים בעובר ועוד. ריכוז הטולואן בלק הוא נמוך (שוב: המינון קובע את הרעילות) ואפילו משתמשים כבדים בלק לא ייחשפו לכמויות שגורמות נזק.
השלישי, פורמלדהיד (פורמלין), קצת בעייתי. פורמלין מוגדר כמסרטן ודאי לאדם (כמו אור שמש, למשל, אך פחות מסוכן) וחשיפה ממושכת לחומר,למשל בתעשייה, מגדילה את הסיכון לסרטן של חלל האף והסינוסים וללוקמיה (סרטן הדם). גם, כמו שמנסים להפחיד בכתבה, באמת משתמשים בו לשימור גופות (אפשר גם לשמר במלח...). אבל! פורמלין נוצר בכמויות קטנות באופן טבעי בגוף האדם. גם כשאנחנו נחשפים למתנול (למשל בעקבות אכילת תפוזים, ירקות או שתיית מיצים ומשקאות שונים) וגם כחלק מתחזוקת ה-DNA שלנו [7], [8], [9]. חלק נכבד מהמזונות שtנו אוכלים – אגסים, תפוחים, בצל ירוק, גזרים, חלב ועוד – מכילים פורמלין [10]. כלומר, לא רק שאנחנו נחשפים לפורמלין כל הזמן, הוא גם חומר חיוני ואנו מייצרים אותו בעצמנו. פעם נוספת נדקלם – "המינון קובע את הרעילות". הכמות שיש בלק היא לא סיבה לדאגה. הסכנה היא בעיקר בעקבות חשיפה ממושכת או חוזרת, כך שמי שאולי צריך לדאוג הוא מי שעובד במספרה או בסלון יופי ונחשף בקביעות לאדי פורמלין, בייחוד בגלל החלקת קרטין.
הערת אגב: אין החלקת קרטין ללא פורמלין [11], [12], גם אם כתוב formaldehyde-free.
כל החומרים הללו נחשבים לפורמלין: methylene glycol, formalin, methylene oxide, paraform, formic aldehyde, methanal, oxomethane, oxymethylene, או CAS Number 50-00-0.
יש גם חומרים שמשחררים פורמלין בזמן החלקת שיער, למשל timonacic acid (קרויה גם thiazolidinecarboxylic acid).
לסיכום, נשוב ונאמר – אין סיבה לחשוש מלק ציפורניים רגיל. לעומת זאת, כדאי מאוד להתרחק מכל מה שמערב קרינת UV – כולל לק ג'ל.
דרך אגב, נראה שהמחקר בסדר למרות ש-EWG מעורבים בו. לעומת זאת, הדיווח באתר של EWG מלא *מלא* שטויות ושקרים. למשל, הטענה כי רק מי שמשתמש בלק נחשף לטריפניל פוספט וזאת אף שידוע שאפשר למצוא אותו בדגימות שתן של יותר מ-90% מבני האדם (אשר נחשפים לחומר בנשימה ובעוד דרכים), או הטענה כי החומר הוא "כימיקל רעיל" (הוא לא. הוא אמנם כימיקל כמו כל חומר אחר ביקום, אך הוא אינו נחשב לרעל).
חבל שעיתון נשים נפוץ משתמש בטקטיקה של הפחדה על הקוראות שלו, ולא טורח לבדוק את המקורות שלו.

עריכה לשונית: לנה קלמיקוב