בקטנה: משטחים חלקים ואנכיים, כמו הזכוכיות והמתכות שמרכיבים בניינים מודרניים, מפריעים ליכולות האקולוקציה של עטלפים. ההפרעה מגיעה לרמה כזו שהם חושבים שנתיב התעופה פנוי ומתנגשים בבניינים בעוצמה, מה שעלול לגרום לפציעה חמורה ואף למוות.
למי מאתנו לא יצא לראות יצור מעופף מוזר, שנראה כמו הכלאה בין מכרסם לציפור, מרחף מעלינו בדממה בשעת לילה? עטלפים נמצאים בכל מקום – מהטבע הפתוח ועד לערים הגדולות. הם מהווים חלק בלתי נפרד מהמארג הטבעי הסובב אותנו וניזונים בעיקר מפירות ומחרקים. כמו כל בעל-חיים שחולק אתנו את מרחב המחייה, עטלפים מושפעים מפעילות אנושית בצורה מהותית. 
 

 
לעיתים זה משחק לטובתם; בוודאי נתקלתם בעטלף פירות מצוי (Rousettus aegyptiacus) הנהנה מהתמרים על עצי הדקל או מפירות עצי הפיקוס הרבים שנטעו עיריות שונות ברחבי הארץ ובכך סיפקו להם שפע של מזון זמין. אך מחקר חדש, בהובלתו של ד"ר סטפן גרייף ממכון מקס פלאנק בגרמניה ואוניברסיטת ת"א, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Science, חשף טפח של פגיעה בעטלפים החיים בערים בשל פעילות אנושית. והפעם – בניינים מודרניים.
רוב מיני העטלפים (יש מעל 1,200 מיני עטלפים מוכרים למדע) מנווטים במרחב באמצעות אקולוקציה. זוהי מערכת סונאר הפועלת באמצעות שידור גלי קול. גלי הקול נקלטים לאחר שהם פוגעים בחומר אחר ומוחזרים אל העטלף. העטלף מסוגל להפיק מידע רב על המרחק, המבנה, המרקם והתנועה של עצמים במרחב לפי גלי הקול המוחזרים אליו. למשל, הפרש הזמנים בין שליחת גל הקול, ועד לחזרתו אל העטלף, מסגיר את מרחקו של העצם המחזיר מהעטלף.
כמו שבטח שמתם לב, יש משהו נפוץ בבניינים מודרניים – שילוב של מתכת וזכוכית אנכיים בבנייה (ע״ע חלונות). חומרים אלו משמשים בעצם כ"מראה"; כשהעטלף מגיע בזווית אל אזור חלק ואנכי בבניין, אלומת שידור גלי הקול שלו לא חוזרת אליו אלא פוגעת בחומר וממשיכה הלאה (בדומה לכך שכשאנו מסתכלים על מראה מהצד אנחנו לא רואים את ההשתקפות שלנו).
 

 
החוקרים בדקו זאת על עטלפים מהמין נשפון גדול (Myotis myotis) בחדר עם מצלמות, מיקרופונים מיוחדים (כדי לבדוק מתי נוצר גל קול) ולוח מתכת גדול שהוצב באופן אנכי. העטלפים יכלו לעוף בחופשיות בחדר והחוקרים בחנו כיצד הם הגיבו ללוח מתכת חלק. מתוך 21 העטלפים שנבדקו בניסוי, 19 התנגשו בלוח בעוצמה מבלי לעצור (אף עטלף לא נפגע). בדיקה דומה נעשתה בשטח, מחוץ למושבות עטלפים בטבע, והעלתה תוצאות דומות עם התנגשויות מרובות במשטח. אגב, כשהלוח הוצב באופן אופקי אף עטלף לא התנגש בו.
אז מה זה אומר מבחינת העטלף? מכיוון שגלי הקול לא מוחזרים אל העטלף מאזורים מסוימים בצדי הבניינים, הם הפכו להיות "מלכודת חישתית" עבור העטלפים. לתפישתם, אזורים חלקים ואנכיים בצדי בניין שכזה, מהווים חלל ריק שניתן לעוף דרכו בבטחה.  בניסוי, הדבר נעשה במרחב טיסה מוגבל ולא במהירות התעופה המקסימלית של העטלף. ניתן לשער מה קורה במצבים טבעיים. בגדול, דמיינו שאתם רצים במהירות מרבית, ראש קודם, אל תוך קיר מוצק.
בעיר, בזמן טיסת שיחור מזון, פגיעה שכזו עלולה להסתיים בפציעה שתהפוך את העטלף לטרף קל (לחתולים בעיקר) או אף במוות. לצערנו, אין דבר שאנשים רגילים יכולים לעשות בפרק הזמן המידי כדי למנוע מהעטלפים להתנגש בבניינים. אך מי שכן יכולים ללמוד ולהסיק מסקנות פרקטיות לעתיד, הם האדריכלים שמתכננים את בנייני העתיד כך שימזערו את הפגיעה בעטלפים.
 
מקור וסרטונים:
Acoustic mirrors as sensory traps for bats
 
https://www.youtube.com/watch?v=3TPj1-luA84
https://www.youtube.com/watch?time_continue=87&v=zpoEfNqbUnA

עריכה לשונית: לנה קלמיקוב