מה הקשר בין חברי כנסת שמתווכחים בטלוויזיה לאבולוציה?  מתברר שאפשר לראות את הקשר בעזרת המתמטיקה.
אחד הענפים המרתקים והשימושיים בתורת המשחקים נקרא "אסטרטגיה יציבה אבולוציונית" [1], נספר עליו בעזרת דוגמה פשוטה אך מרתקת.
אתמול, כשצפיתי בטלוויזיה בחברי כנסת מתווכחים, שמתי לב שאפשר לחלק אותם לשני טיפוסים אופייניים - היונה והנץ. לא מדובר כאן על השיוך הפוליטי שלהם אלא דווקא על תרבות השיחה שלהם. היונה מדבר בתורו ונותן לאחרים לדבר, ואילו הנץ נוטה להתפרץ ולנסות להשתלט על זמן האוויר. תורת המשחקים יכולה לחזות את חלוקת הכוחות ביניהם בכנסת, כפי שנדגים בעזרת תרחיש דמיוני.
נניח שמתקיימת סדרת ויכוחים טלוויזיונית בני שש דקות בין זוגות של חברי כנסת. כאשר מפגישים זוג יונים, כל אחד מהם ידבר בתורו כשלוש דקות. כאשר יפגישו נץ עם יונה, ישתלט הנץ על השיחה במשך כ-5 דקות, והיונה ידבר רק כדקה. אולם  אם יפגישו זוג נִצים, כל אחד מהם יתפרץ לדברי השני, אי אפשר יהיה להבין אותם, וזמן האוויר של כל אחד מהם יהיה אפסי!
מה תהיה החלוקה בכנסת בין הנצים ליונים לאורך זמן?
נניח תחילה כי במקרה כל חברי הכנסת שנבחרו הם יונים. אם אחד מהם ישתנה (למשל, ישתולל בשידור) פעם אחת ויתנהג כנץ, הוא ירוויח זמן אוויר. יונים שיצפו בו יקנאו ויתחילו לחקות אותו. מצב זה, שבו אחד מהצדדים יעדיף להשתנות, נקרא "מצב לא יציב אבולוציוני".
נבחן כעת את המקרה המנוגד, שבו כל חברי הכנסת שנבחרו הם נצים. מצב זה הוא מתסכל עבור כולם. אם נץ אחד יחליט להשתנות, להיות מנומס יותר ולהפוך ליונה, הוא ירוויח דקה יקרה של זמן אוויר. כתוצאה מכך, גם נצים אחרים יחקו אותו ויהפכו ליונים. מצב זה הוא שוב מצב "לא יציב אבולוציוני". מה יקרה אחרי זמן מה? האם נגיע ליציבות? (בהנחה שהבחירות לא יוקדמו לפני כן...)
נניח ואת הולכת להשתתף בדיון מול כולם. באיזה שיעור מהדיונים תרצי לנקוט בגישה נצית כדי להגדיל את זמן האוויר שלך עד כמה שאפשר? נשים לב שחוקי המשחק לא מאפשרים לך לדעת מראש מול איזה חבר כנסת תעלי לדיון, או לשנות במהלך הדיון את הגישה שבחרת לנקוט בה.
נענה על השאלה הזו בעזרת חשבון פשוט. נניח כי מתוך 120 חברי הכנסת יש N יונים. נסמן את שיעור המפגשים שבהם בחרת לנקוט בגישה נצית במספר בין 0 ל-1 שנקרא לו p. למשל, אם p=0.5 זה אומר שבחרת לנקוט בגישה נצית במחצית המפגשים. שאלת מיליון הדולר היא - באיזה שיעור p עלייך לבחור כדי לקבל כמה שיותר זמן אוויר בממוצע?
בשביל לחשב את זה, נשים לב שיש ארבעה סוגי מפגשים. כשאת בוחרת להיות נץ יכול להיות מולך נץ או יונה, ואותו הדבר נכון גם כשאת בוחרת להיות יונה.
ההסתברות שתבחרי להיות נץ היא p. בממוצע, ב-N*p מהמפגשים האלו עמדת מול יונה, ולכן בסה"כ כל מפגש כזה תרם לך 5 דקות של זמן אוויר. כלומר, אם מסתכלים רק על זמן אוויר שזכית בו בעקבות עימות בו את הנץ ועומדת מולך יונה, מקבלים שהרווחת מהם בסה"כ 5*N*p דקות.
באופן דומה, את והעומד מולך תהיו שניכם נצים בzzz (120-N)*(1-p) zzz מהמפגשים, ומהמפגשים האלו לא תתקבל אף לא דקה אחת של זמן אוויר. אפשר לחשב בקלות באותה הצורה את שני המקרים האחרים ולהגיע למסקנה שסה"כ מספר דקות האוויר הכולל יעמוד על zzz 3p*(40-N) + 5*N zzz. מה אפשר להבין מהביטוי הזה?
נשים לב שאם יש בכנסת בדיוק 40 יונים אז המספר p לא משנה! לא משנה בכמה מהמקרים תבחרי להיות יונית ובכמה תבחרי להיות נצית, בממוצע תשיגי כ-200 דקות אוויר. אם יש פחות מ40 יונים בכנסת עדיף להיות תמיד יונה, ואילו אם יש יותר מ40 יונים עדיף להיות תמיד נץ. אכן, אם תחליטי להכנס לפוליטיקה תצטרכי ללמוד להתגמש…
על כן, המצב בו יש בדיוק 40 חברי כנסת יוניים הוא דוגמה למה שנקרא בתורת המשחקים "שיווי משקל אבולוציוני". אפשר להראות שלאורך זמן ובהנחות פשטניות הוא יהפוך להיות המצב היציב בכנסת. כלומר, מספר חברי הכנסת היונים יישאר בסביבות 40 לאורך זמן. גם אם אחד מחברי הכנסת יחליט לשנות גישה, זה עניין של זמן עד שחבר כנסת מהצד השני יבין שמשתלם לו גם לשנות גישה כדי להגיע חזרה לאיזון.
שיווי משקל אבולוציוני הוא מושג חשוב בתורת המשחקים ויש לו יישומים במדעי החברה ובאקולוגיה התנהגותית. תחום זה מצליח להסביר הרבה תופעות בטבע כמו פולימורפיזם (מצב שבו נוצרת שונות בתכונות מסוימות כמו אסטרטגיות הרבייה בתוך אוכלוסיית בעלי החיים [2]) - השינויים בטבע נעשים בצורה איטית על ידי עקרון הברירה הטבעית, תוך שמירת העיקרון לפיו יתרונה של תכונה תלוי גם בשכיחות היחסית של תכונות אחרות באוכלוסייה.
הדוגמה מלמדת אותנו עוד משהו חשוב בחיים: יש חשיבות גם ליונים וגם לנצים, וצריך להיות איזון ביניהם [3].
 
בחזרה אלייך, יונית