הצלמת תיקי עוזר תיעדה במצלמתה יעלים נוביים (Capra nubiana), גדי ואמו, ליד עמודי-פריחה של חצב מצוי (Urginea maritima). התמונה צולמה במצפה רמון,והחצבים פורחים בימים אלו ברחבי הארץ.
גדי היעלים, מתחכך בפרחי החצב (צילמה תיקי עוזר - Tiki Ozer Photography)
על החצב, מאת דרור בר-ניר (לפוסט):
החצב המצוי הוא פרח גדול ומוכר, ויש המתייחסים אליו כאחד ממבשרי הסתיו, למרות שראשוניו כבר פורחים באמצע הקיץ (בחודש יולי). לחצב יש עמוד פריחה גבוה, עם פרחים לבנים. הוא פורח בעיקר באזורי ההר ובשפלה בחבלים הים תיכוניים, אך גם במדבר מוצאים לפעמים פרחים בודדים.
יש ויכוח אם שמו, חצב, מקורו בכך מפריחתו מתחילה במחצית חודש אב, או בגלל ששורשיו חוצבים בסלעים את דרכם.
בקיץ ובסתיו (החל מיולי) עולה וצומח מהבצל שטמון באדמה עמוד פריחה מרשים (70 עד 180 ס"מ), בו פורחים כ-250-50 פרחים בתפרחת דמוית שיבולת, מלמטה למעלה (בקבוצות של כ-30). לכל פרח, שקוטרו כ-1 ס"מ יש ששה עלי כותרת לבנים שמבחוץ עובר במרכזם פס ירקרק חום. בתוך כל פרח יש ששה אבקנים ושחלה משולשת. כל פרח שופע צוף ובשל כך זוכה לביקור של חרקים רבים שמאביקים אותו. (קיימת גם אפשרות של האבקת רוח והאבקה עצמית שמתרחשות במידה ולא מתרחשת האבקת חרקים).
עמוד פריחה זה נובל, מפזר את זרעיו מסביב ונופל. בחורף, עוד לפני הגשמים מגיחים העלים הגדולים שאחראים לצבירת האנרגיה מהשמש ואגירתה בחומרי תשמורת, שחלקם רעילים. העלים מסיימים את תפקידם ומתים בראשית אפריל. באדמה נותר הבצל, שגם הוא רעיל, שקוטרו עשוי להגיע עד 25 ס"מ. מתחתית הבצל בולטת כלפי מטה ציצת השורשים.
מין נוסף של חצב - קטן הרבה יותר והרבה פחות מוכר - צומח בצפון הנגב - זהו החצב הגלוני (U. undulata).
בקיץ ובסתיו (החל מיולי) עולה וצומח מהבצל שטמון באדמה עמוד פריחה מרשים (70 עד 180 ס"מ), בו פורחים כ-250-50 פרחים בתפרחת דמוית שיבולת, מלמטה למעלה (בקבוצות של כ-30). לכל פרח, שקוטרו כ-1 ס"מ יש ששה עלי כותרת לבנים שמבחוץ עובר במרכזם פס ירקרק חום. בתוך כל פרח יש ששה אבקנים ושחלה משולשת. כל פרח שופע צוף ובשל כך זוכה לביקור של חרקים רבים שמאביקים אותו. (קיימת גם אפשרות של האבקת רוח והאבקה עצמית שמתרחשות במידה ולא מתרחשת האבקת חרקים).
עמוד פריחה זה נובל, מפזר את זרעיו מסביב ונופל. בחורף, עוד לפני הגשמים מגיחים העלים הגדולים שאחראים לצבירת האנרגיה מהשמש ואגירתה בחומרי תשמורת, שחלקם רעילים. העלים מסיימים את תפקידם ומתים בראשית אפריל. באדמה נותר הבצל, שגם הוא רעיל, שקוטרו עשוי להגיע עד 25 ס"מ. מתחתית הבצל בולטת כלפי מטה ציצת השורשים.
מין נוסף של חצב - קטן הרבה יותר והרבה פחות מוכר - צומח בצפון הנגב - זהו החצב הגלוני (U. undulata).
לקריאה נוספת:
מייק לבנה, באתר צמח השדה
אבינועם דנין, צמחיית ישראל ברשת