בקטנה: בזמן ליקוי החמה יפריחו מדעני NASA, בסיוע של סטודנטים ותלמידי תיכון, חיידקים בכדורים פורחים על מנת לבדוק האם החיידקים יכולים לשרוד במאדים ללא ההגנה של האטמוספרה.
ב-21 באוגוסט 2017 יחול ליקוי חמה. הירח יחצוץ בין השמש לכדור הארץ ובאזורים מסוימים, ביניהם צפון אמריקה, הליקוי יהיה מלא. מדעני NASA מתכוונים לנצל את המצב ובעת הליקוי המלא להפריח לשמיים 50 כדורים פורחים בגובה של כ-30 ק"מ. בנוסף לחיישני מזג אוויר ולמצלמות שיתעדו את הליקוי מלמעלה, תהיינה גם דיסקיות (coupons) שאליהן יוצמדו נבגים של חיידקים. לאחר הליקוי, כשיורדו הכדורים הפורחים אל הקרקע, תיבדק מידת שרידותם של החיידקים.
בכל פעם שאנחנו שולחים רכב חלל למאדים, אנו שולחים איתו, מבלי להתכוון, גם חיידקים מכדור הארץ. מה קורה לחיידקים על מאדים? האם הם שורדים? אם כן, האם הם מתרבים? האם הם משתנים? למדעני NASA קשה, מן הסתם, לבדוק זאת על מאדים. הליקוי מאפשר להם לבדוק זאת על כדורים פורחים.
כיצד ליקוי החמה מדמה תנאים הדומים למאדים? כדור הארץ מוקף במעטפת של גז בשם אטמוספרה. שכבה חשובה מאוד באטמוספרת כדור הארץ הינה שכבת האוזון (חמצן תלת-מולקולרי). האטמוספרה נוצרה כתוצאה מהשפעת קרינת השמש על חמצן מולקולרי רגיל, דו-מולקולרי, כשריכוז החמצן באטמוספרה עבר את ה-10%. שכבת האוזון מסננת את הקרינה העל-סגולה הקטלנית שמגיעה מהשמש ובלעדיה כנראה שהחיים הרב-תאיים (ביניהם - חיינו) לא היו מתפתחים ומתקיימים. הטמפרטורה מעל שכבת האוזון נמוכה מאוד - 1-2 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. האוויר מאוד דליל וכל מה שמצוי שם חשוף לקרינה הקטלנית מהשמש. במהלך ליקוי החמה הטמפרטורה תרד עוד, הירח יוריד חלק מהקרינה כך שתהיה תואמת יותר למה שקורה במאדים. במאדים אין אטמוספרה והקרינה בו חלשה יותר על רקע מרחק גדול יותר מהשמש ביחס לכדור הארץ.
המיקרוביולוג דיויד סמית (Smith), ממכון Ames של NASA, רתם למשימה המעניינת הזו את החיידקים Paenibacillus xerothermodurans. חיידקים אלו משתייכים לחטיבת הפרמיקוטים (קרובים של חיידקי ה-Bacillus המוכרים יותר) והם בודדו מהקרקע בתחנת החלל ע"ש קנדי שבפלורידה ב-1973. הם יוצרים נבגים שמאפשרים להם לשרוד על פני כדור הארץ בתנאים קטלניים וכדי להרוג 90% מהם יש לחמם אותם ל-125 מעלות למשך לא פחות מ-140 שעות! חיידקים אלה אינם מסוכנים לבני אדם.
הדיסקיות שב-34 מהכדורים הפורחים יצופו בשכבה דקה של נבגים. ולאחר הנחתת הכדורים תיבדק מידת שרידותם של הנבגים בהשוואה לנבגים על דסקיות דומות שהושארו על-פני כדור הארץ. לכל דיסקית מוצמדים מדי טמפרטורה, לחות וקרינה שיתעדו את הנתונים לאורך כל הניסוי.
ניסוי זה הוא חלק מפרוייקט המחקר שמובילה אנג'לה דס-ג'רדינס (Des Jardins) מאוניברסיטת מונטנה, המכונה Eclipse Balloning Project, ומבצעים אותו סטודנטים ותלמידי תיכון בכל רחבי ארה"ב.
מקורות:

1. אודות הניסוי: https://phys.org/news/2017-07-solar-eclipse-chance-life-resilience.html
2. תמונה של הדיסקיות - העיגולים הלבנים מכילים נבגים של החיידקים: http://eclipse.montana.edu/wp-content/uploads/2014/12/NASAinfographicU2JPEG.jpg