בין אם מדובר בכתיבה, גילוח או זריקת כדור, רובנו מעדיפים לבצע פעולות ידניות בעזרת יד אחד – היד הדומיננטית. כ-90% מהאוכלוסייה מעדיפים להשתמש ביד ימין, בעוד שמרבית מ-10% הנותרים מעדיפים להשתמש דווקא ביד שמאל. מיעוט קטן הם אמבידקסטרים (ambidextrous), ששולטים בשתי הידיים במידה שווה. באופן מעניין, היחס המספרי בין ימניים ושמאליים נותר יחסית קבוע באזורים שונים בעולם [1].  ההיסטוריה מלאה אפליה קשה נגד איטרי יד ימין, לצד טענות שהם דווקא יצירתיים וחכמים יותר. לכבוד יום השמאליים הבין-לאומי ננסה להבין האם קיימים הבדלים מוחיים בין ימניים ושמאליים, ומה בעצם קובע את דומיננטיות היד.
התיאוריות העיקריות שמנסות להסביר את תופעות דומיננטיות היד מקשרות בינה לבין תופעה אנושית אחרת – הלטרליזציה של המוח (מהמילה לטרלי – צדי). לחלק המרכזי של המוח שלנו, המוח הגדול, שני חצאים עיקריים, המיספרה ימין והמיספרה שמאל (המיספרה, בתרגום ישיר – "חצאי כדור"). תפקודי מוח רבים מתרחשים בשתי  ההמיספרות, כך שחלקי מוח מקבילים בצד ימין ובצד שמאל אחראים על תפקודים דומים. אך ישנם תפקודים שממוקמים רק בצד אחד של המוח - למשל, ההמיספרה השמאלית שולטת רק בצד ימין של הגוף, חשה תחושות רק ממחצית זו של הגוף ורואה מראות רק ממחצית זו של העולם. ההמיספרה הימנית, לעומת זאת, שולטת רק בצד שמאל, וכמובן חשה ורואה רק בצד זה. תפקוד נוסף של המוח שנמצא בעיקר באחת ההמיספרות הוא שפה, שכבר מהמאה ה-19 ידוע שנשלטת בעיקר בהמיספרה שמאל, כך שפגיעה רק בצד שמאל של המוח עלולה לגרום לפגיעה שפתית.
טבעי להניח כי תופעת דומיננטיות היד היא עוד ביטוי של הלטרליזציה של המוח, השוני בין שני הצדדים. כך למשל, ייתכן שאחת הידיים שלנו דומיננטית יותר בגלל העדפה באזור המוח שאחראי לתזוזות היד, הקורטקס המוטורי העיקרי. מחקרים מסויימים הציעו שאין זה מקרי שמרבית האוכלוסייה דווקא נוטה לדומיננטיות ביד ימין, שכן זו היד שנשלטת על ידי ההמיספרה "השפתית", וייתכן שכתיבה בעזרת צד ימין למעשה חוסכת זמן או עיבוד במעבר בין אזורי השפה לבין האזורים השולטים  בתנועת היד.
במרוצת השנים נמצאו נתונים שתומכים בתיאוריה זו: מאמר משנת 2000 הראה כי בעוד שאזור השפה נמצא בהמיספרה שמאל אצל 94% מהימנים, הוא נמצא בהמיספרה ימין רק אצל 85% מהדומיננטים בשתי הידיים ורק אצל 73% מהשמאליים [2]. מממצאים אלו מציעים כי אכן יש קשר בין מיקום השפה במוח לבין איטרות היד. אולם, הקשר הזה הוא בבירור לא כל הסיפור, שכן אצל רוב השמאליים אזורי השפה בכל זאת ממוקמים בהמיספרה שמאל. האם יש הבדלים מוחיים נוספים בין ימניים ושמאליים? בעבר מספר מחקרים מצאו הבדלים מסויימים במבנה המוח בין ימניים ושמאליים, בעיקר באזורים המוטוריים – אלו שבסופו של דבר שולטים על הידיים שלנו. אולם, מחקרים חדשים יותר לא מצאו הבדלים כאלו – כך שנראה שלא מדובר בהבדלים גדולים או עקביים [3].
גם אם קיימים הבדלים מוחיים מסוימים בין ימניים ושמאליים, הם רחוקים מאוד מהתפיסה הפופולרית כי ההמיספרה השמאלית דומיננטית יותר אצל ימניים, ולכן הם יותר לוגיים ורציונליים, בעוד ההמיספרה הימנית דומיננטית יותר אצל שמאליים, ולכן הם יצירתיים ואמנותיים יותר. למעשה, ההפרדה בין ההמיספרה ה"יצירתית" וההמיספרה ה"לוגית", היא הפרדה גסה ומוכללת, למרות שהיא מבוססת על ממצאים אמתיים בנוגע ללטרליזציה של המוח, כמו למשל המיקום של אזורי שפה ואזורים הקשורים לעיבוד מתמטי בעיקר בצד שמאל. כאמור, דומיננטיות באחת הידיים אין משמעה כי ההמיספרה השולטת באותה היד פעילה או חזקה יותר.
ומה בנוגע לאישיות? לא חסרות רשימות מרשימות באינטרנט שיראו לכם את האחוז הגבוה של שמאליים בקרב אומנים, סופרים ונשיאי ארצות הברית. אבל האם שמאליים יצירתיים או חכמים יותר? מחקרים פסיכולוגיים מסודרים לא מצאו הבדל משמעותי באנטיליגנציה [4,5] או בתכונות אופי אחרות [6] בין ימניים ושמאליים.
סט אחר של תיאוריות מציע כי דומיננטיות היד לא גורמת ללטרליזציה של המוח, ובכלל קודמת לה. מתברר כי ההעדפה כלפי היד הדומיננטית מופיעה כבר בעוברים בגיל 9-10 שבועות, כאשר מרבית העוברים מזיזים יותר את ידם הימנית מאשר את השמאלית, ובגיל 12-15 שבועות מרבית העוברים מתחילים למצוץ את האגודל הימני שלהם. נראה שהעדפה זאת אכן קשורה גם להעדפת היד בבגרות, שכן העוברים שמצצו את אגודל ימין, גדלו כולם להיות ילדים ימניים (למרות ששליש מאלו שמצצו את אגודל שמאל גדלו גם הם להיות ימניים) [7]. ממצאים אלו מצביעים על כך שההעדפה כלפי היד הדומיננטית מופיעה בשלב מאוד מוקדם בהתפתחות, עוד לפני שהמוח מתחבר באופן מלא לחוט השדרה ולידיים.
בהתאם לכך, מחקרים שבחנו את הבסיס הגנטי של דומיננטיות היד מצאו כי תכונה זו מקושרת למספר של גנים המעורבים ביצירת א-סימטריות בין צד ימין ושמאל של הגוף במהלך ההתפתחות העוברית (גנים אלו אחראים, למשל, על המיקום של הלב בצד שמאל) [8].  ואכן, תוצאות חדשות מדגימות כי הבסיס ליצירת העדפה כלפיי היד הדומיננטית כנראה בכלל לא מגיע מהמוח, אלא דווקא מחוט השדרה: ביטוי גנים לא סימטרי גורם לכך ששגנים מסוימים מתבטאים יותר בצד אחד של חוט השדרה מאשר בשני (שכן גם חוט השדרה מחולק לשני חלקים – שמאלי וימני) [9]. ביטוי א-סימטרי זה עשוי להעניק דומיננטיות לאחד הצדדים של חוט השדרה, וכך גם דומיננטיות ליד שנשלטת על ידי מחצית זו – ימין או שמאל.
לסיכום – למרות כל המיתוסים, כנראה שלדומיננטיות של יד שמאל או ימין אומרות עלינו קצת פחות משחשבנו. ועדיין, הסיבות והמנגנונים בגללם מתפתחת הדומיננטיות באחת הידיים ממשיכה להיות נושא מרתק, שמעורר מחקר וגילויים חדשים.
לקריאה נוספת: