בשנים האחרונות הולך וגובר העניין הציבורי בשימוש רפואי בצמח הקנאביס. מחקרים תומכים בטענה כי קנאביס יעיל לטיפול בכאבים, בחילות, הקאות וכן במספר תסמינים נוספים. אולם, המידע בנוגע ליעילות הטיפול בקנאביס עדיין חלקי מאוד ולכן כיום הוא לרוב ניתן רק במידה וטיפול בתרופות אחרות לא הועיל.

עם העיסוק ההולך וגובר בקנאביס, מספרים לנו על רפורמות כאלה ואחרות ונראה כי פתאום כולם מדברים על היכולות המופלאות של הצמח המסתורי. מהו צמח הקנאביס שמעורר כל כך הרבה רגשות? כיצד הוא משפיע על הגוף? האם הוא יעיל כטיפול תרופתי? ננסה לעשות קצת סדר בבלגן, ולהבין קצת יותר את הפוטנציאל הטיפולי של הקנאביס.

לא ניתן להתחיל לדבר על הקנאביס מבלי ללמוד קצת היסטוריה; הקנבינואידים (שהם החומרים האחראים להשפעה של קנאביס על הגוף) היו בשימוש ברחבי העולם עוד בעת העתיקה ולאו דווקא כחומרים תרפויטיים. בהודו, הקנאביס שימש בעבר הרחוק הן למטרות רפואיות (בדומה לשימוש בו כיום) והן למטרות חברתיות כחומר משמח ומעורר תיאבון באירועים משפחתיים. בתחילת המאה ה-19 החל השימוש בקנאביס באירופה. בצרפת, למשל, ההתעניינות בו הייתה בעיקר כחומר משפר מצב רוח, בעוד שבאנגליה המטרות העיקריות בשימוש בו היו טיפוליות; להקלה על קשיון שרירים ופרכוסים. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הבריטים ומאוחר יותר גם האמריקנים, השתמשו באופן נרחב במיצוי של קנאביס כחומר מרדים, היפנוטי ונוגד פרכוס.
אז מה בעצם השתנה? בשנות ה-30 של המאה הקודמת, עקב מגוון סיבות (חלקן מקשות על ביצוע מחקרים איכותיים לבדיקת יתרונותיו של החומר גם כיום), ביניהן חוסר אחידות במרכיבי הצמח וחיי מדף קצרים ולא צפויים, הקנבינואידים הודרו מהשוק הבריטי והאמריקאי והוחלפו על ידי תרופות ממשפחת האופיאטים (כמו למשל מורפיום) המוכרות לנו כיום [1].

צמח הקנאביס (Cannabis sativa) מכיל מעל 400 תרכובות, כאשר יותר מ-60 מתוכן נחשבות לקנבינואידים. מה בנוגע ליתר התרכובות? חלקן בעלות השפעות ידועות על הגוף וחלקן, איך לומר, לא כל כך [2]. נתמקד בקנבינואידים, מביניהם THC (טטרה-הידרוקנאבינול) הוא החומר הפסיכואקטיבי העיקרי, כלומר, הוא החומר העיקרי שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) וכך גורם לשינויים במצב הרוח, בהתנהגות ובתפיסת המציאות (או בקיצור, גורם ל-"סאטלה"). מעניין לדעת כי ה-THC בודד לראשונה במכון ויצמן בשנת 1964, על ידי שני חוקרים ישראלים; פרופסור רפאל משולם ופרופסור יחיאל גאוני [2], [3]. קנבינואיד נוסף שנמצא בצמח הקנאביס הוא קנבידיאול (CBD), שאינו גורם לתחושת אופוריה ואפילו מגן מפני התופעות הפסיכו-אקטיביות של THC. תרכיבים טיפוליים שונים נבדלים ביניהן ביחס בין THC לבין CBD, ומכאן גם נגרם ההבדל במידה בה הם משפיעים על התנהגות [4].

על מי משפיעים הקנבינואידים?
בגופנו קיימת מערכת הנקראת המערכת הקנבינואידית. מערכת זו כוללת קולטנים ייחודיים המתפרסים לכל אורך המסלול העצבי העוסק בהולכת כאב. קולטנים קנבינואידים נמצאים על גבי עצבים בתחילת המסלול אשר "חשים" את הכאב בסמוך למקורו וכן על גבי עצבים בחוט השדרה ובאזורי המוח האחראים לעיבוד תחושת הכאב. כאשר הקנבינואידים נקשרים לקולטנים שלהם, הם גורמים לשיכוך הכאב ולהעלאת סף הכאב, וכתוצאה מכך לשיפור הסבילות לכאב [5]. בנוסף לכך, קולטנים קנבינואידים קיימים גם באזורים רבים נוספים במוח, כמו למשל בגרעיני הבסיס (הקשורים בתנועה ובלמידה), בהיפוקמפוס (החיוני ליכולת הזיכרון), במח הקטן (הקשור בתנועה ובשיווי משקל) [6] ובאזורים בהיפותלמוס המעורבים בתחושת הרעב והשובע [7]. אולם, אם הקנבינואידים שמקורם מבחוץ, פועלים על קולטנים מיוחדים הגורמים לתגובה בגוף, הרי שהמסקנה המתבקשת היא שישנם חומרים פנימיים שהגוף מייצר אשר נקשרים לאותם הקולטנים. אכן, זמן קצר לאחר בידוד ה-THC, התגלה חומר שכזה; קנבינואיד פנימי הנקשר לקולטני המערכת וגורם לפעולות דומות לאלו של החומרים החיצוניים [5]. במצבים "רגילים" (ללא לקיחה של THC), קנבינואידים פנימיים שכאלו משמשים כבקר חשוב של הפעילות המוחית שהשפעתו העיקרית היא הפחתת הפעילות העצבית באזורים עליהם הוא משפיע [8].

מה קורה כאשר הגוף נחשף לקנבינואידים חיצוניים?
לקיחה של קנבינואידים גורמת לירידה בתפיסת הכאב ועלייה בעוצמת הגירוי הדרוש להופעת כאב וכן לעלייה בחברותיות וירידה בתחושת החרדה. בנוסף לכך, קנבינואידים גורמים לירידה בזמן התגובה לגירויים שונים, לירידה ביכולות הזיכרון לטווח הקצר וכן להקלה בתחושת בחילה ועליה בתיאבון ("מאנצ'יז"). במינונים גבוהים עלולים הקנבינואידים לגרום דווקא לעלייה בחרדה ופאניקה (או בשפת העם, "חששת"), למצב רוח רע ואפילו להזיות. כמו כן, נמצא כי בשימוש קבוע, הקנבינואידים עלולים לגרום לירידה בזיכרון ולהפרעות למידה שאינן הפיכות לחלוטין עם הפסקת השימוש [1].
בנוסף להשפעות אלו, אחת המערכות המעניינות והחשובות אשר מושפעת מלקיחה של קנבינואידים היא מערכת הגמול של המוח. תפקידה של מערכת הגמול, אותו היא מבצעת בעיקר על ידי שחרור המוליך העצבי דופמין, היא יצירה של תחושת גמול או עונג בתגובה לגירויים רצויים (בין אם מדובר בשוקולד, סקס או בתפיסת פוקימון נדיר). בצורה זו, מערכת הגמול מחזקת התנהגויות מסוימות ומאפשרת למידה. קנבינואידים, כמו סמים רבים אחרים (מסמים קלים כמו קפאין עד סמים קשים כמו הרואין), נקשרים למערכת הגמול של המוח וגורמים לשחרור מוגבר של דופמין. ההשפעה על מערכת הגמול של המוח אחראית לחלק משמעותי מתחושת העונג ואפקט ה-'high' הנובע מלקיחת קנבינואידים וייתכן שעל אפקטים ממכרים הקשורים בו [9].
מה בנוגע לשאר הגוף? במערכת הלב ובכלי הדם, הקנבינואידים גורמים לעלייה בדופק ולשינויים בלחץ הדם, במערכת הנשימה הם גורמים להרחבת הסימפונות (ולנזקים ארוכי טווח הדומים לאלו של עישון רב שנים), בעין - לירידה בלחץ התוך עיני ובמערכת הרבייה הם גורמים לירידה ברמת הטסטוסטרון ובספירת הזרע בגברים ולהפרעות ביוץ בנשים. ישנן אף טענות כי קנבינואידים משפיעים על מערכת החיסון, אך השפעה זו טרם הוכחה על בני אדם [1].

עכשיו כשאנו מבינים טוב יותר כיצד קנאביס משפיע על הגוף, ננסה לענות על שאלת הזהב – האם קנאביס מהווה תרופה יעילה?
לא מעט חולים מקבלים היום קנאביס למטרות רפואיות. קנאביס ניתן למשל להקלה על בחילות וכאבים אצל החולים בסרטן, מחלות מעי דלקתיות (כמו למשל מחלת הקרוהן), איידס, טרשת נפוצה, פרקינסון, אפילפסיה, ו-PTSD ("הלם קרב", הפרעת דחק פוסט-טראומטית) [10]. האם הקנאביס הוא תרופה יעילה לטיפול בהפרעות הללו? ננסה לסכם בקצרה את הממצאים הידועים כיום; סקירת ספרות מקיפה של כ-80 מחקרים בהם נעשה שימוש בקנבינואידים בצורות שונות שנערכה ביוני 2015, הצביעה על יעילות השימוש בקנאביס לכאב כרוני, קשיון שרירים (המופיע למשל אצל חולי טרשת נפוצה), הפרעות שינה, טיקים, בחילות והקאות. אולם, למרות התוצאות החיוביות לכאורה והמספר הגבוה של המחקרים, החוקרים ציינו כי איכות המחקרים הייתה נמוכה וכי נדרשת עוד עבודה בנושא לצורך הסקת מסקנות [11]. למעשה, למרות העובדה כי כאב כרוני היא התלונה המובילה לנתינת קנאביס רפואי, לא קיימים מספיק מחקרים מבוקרים ואיכותיים המדגימים את היעילות והבטיחות של טיפול בקנאביס לשיכוך כאבים. מחקרים מסוימים אף הדגימו כי המינון הנדרש להשגת אפקט רצוי הוא גבוה באופן יחסי ומוביל לתופעות לוואי לא רצויות [12]. גם בהקלה על בחילות והקאות ישנו מחסור בעדויות ליעילות ובטיחות הטיפול בקנאביס. משום שלתופעות אלו קיימות אלטרנטיבות מוכחות ובטוחות, השימוש בקנאביס מומלץ רק במידה ואלו לא מועילות [13], [14]. קנאביס ניתן לטיפול גם בכאב נוירופטי; כאב חזק הנובע ממקור נוירולוגי (פגיעה עצבית), כמו למשל כאב המופיע אצל חולי סוכרת בכפות הרגליים. למרות מחסור במחקרים איכותיים, עדויות הולכות ומצטברות מצביעות על היעילות של קנאביס לטיפול בכאב נוירופטי, בין אם בעישון [15] או בשאיפה [16]. למרות זאת, היעילות של קנאביס לטיפול בכאב נוירופטי במקרה של סרטן טרם הוכחה [2].

מהם החסרונות של שימוש בקנאביס לטיפול תרופתי?
אחת הבעיות העיקריות היא שצמח הקנאביס מכיל מאות תרכובות פעילות (כאמור, מעל 400), שרובן טרם אופיינו בצורה מספקת. כל "סיגריה" מכילה הרכב ומינון לא ידוע של חומרים פעילים, כך שבקלות ניתן להגיע למצב של מינון יתר או חסר. בנוסף, סיגריות עשויות להכיל מזהמים לא ידועים [15]. מה המשמעות של עובדה זו? ננסה להבין זאת על ידי התבוננות בדוגמה של ויטמין C. ברור לנו כי יש הבדל בין צריכה של כדורים המכילים את הוויטמין מבודד מכל יתר המרכיבים של התפוז, לבין אכילה של תפוז שלם. רק שבמקרה של קנאביס, אנו לא יודעים בדיוק מהו טיבם של המרכיבים הנוספים של הצמח ומהי השפעתם הבריאותית.

האם ניתן לבודד את האפקטים הרצויים של הקנאביס לשם שימוש רפואי? פתרון אחד שקיים כיום הוא יצירת תרופות המבוססות על חומרים המצויים בקנאביס אשר מבודדים מהצמח השלם וניתנים בצרוה טהורה ובמינון ידוע. למשל, התרופה "מרינול" היא למעשה מיצוי טהור של THC וקיימת כיום בשוק לטיפול בחולי סרטן ואיידס הסובלים מבחילות וחוסר תיאבון [16]. מסיבות אלו ואחרות, הגישה הרפואית המונהגת כיום בקרב רופאים היא לא לתת קנאביס כתרופת הקו הראשון (כלומר, כתרופה הראשונה לטיפול בתלונות החולה). אולם, ניתן מרשם לקנאביס לחולים הטוענים כי הוא מטיב עם מצבם, בעיקר במקרים בהם תרופות אחרות אינן יעילות [2].

כבר מתחילת המאה ה-19 עורר צמח הקנאביס עניין רב, גם כסם וגם כתרופה. כיום אנו מכירים את הקנאביס ואת הקנבינואידים המרכיבים אותו טוב יותר ויודעים להסביר את מרבית ההשפעות שלו על הגוף והמוח שלנו. למרות זאת, נראה כי טרם נחשפו כל הקלפים בנוגע לשימוש בקנאביס לשם טיפול רפואי. למרות העדויות שמראות שהקנאביס הוא בעל פוטנציאל רפואי לסיוע לסובלים מכאבים ומבחילות, הממצאים התומכים בטיפול רפואי בעזרת קנאביס עדיין חלקיים. בתקווה, מחקר עתידי יסייע לנו להבין לעומק את הפוטנציאל (אך גם את הסיכון) הטמון בטיפול בקנאביס לצרכים רפואיים שונים ויאפשר לנו לבצע החלטות טובות יותר בנוגע לשימוש בו כתרופה.

עריכה לשונית: לנה קלמיקוב