חוקרים מהטכניון ומהמכון הטכנולוגי חולון פיתחו תוכנה שמסמנת "מילים שאינן נפוצות בשפת היום-יום" ומציעה לכותבים להחליפן במילים מוכרות יותר.
מאת פרופ' אילת ברעם-צברי, ידידת הדף, ראש קבוצת המחקר לתקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון
רבים מצרכניו הפוטנציאליים של הידע המדעי מוותרים עליו בגלל היתקלות מיותרת בעגה מקצועית (ז'רגון) המקשה על ההבנה. מדענים רבים מבינים את חשיבות הנגשת המדע המרתק שהם עוסקים בו לציבור הרחב, אך לעיתים הם לוקים ב"קללת הידע" - הם אינם זוכרים כי המושגים השגורים בפיהם כל כך לא היו מוכרים להם כלל בטרם נכנסו אל תחום המחקר שלהם. כעת, הם מתקשים להעלות על דעתם שאדם נבון לא ידע מהם מתילציה של רנ"א, איי לבלב, ממס פולארי או זרימה טורבולונטית.
מדענים אמנם מבינים באופן אינטואיטיבי שעליהם להפחית את השימוש בעגה המקצועית כשהם מדברים עם הקהל הרחב ולא עם עמיתיהם, אבל רבים מהם אינם מיישמים זאת במידה מספקת בטקסטים שהם כותבים עבור הציבור הרחב, וכך הם מרחיקים מעליהם את אותו הקהל שאליו הם פונים. המחקר שערכה כותבת הפוסט עם ד"ר ציפורה רקדזון מהטכניון ועם ד"ר אלעד שגב ותלמידיו – נועם צ'פניק ורועי יוסף - עמיתיה מהמכון הטכנולוגי חולון, התפרסם היום בכתב העת PLOS One. במחקר, מציגים החוקרים את De-Jargonizer - תוכנה חדשה, שנועדה לסייע למדענים ולעוסקים בהנגשת המדע לציבור ביצירה של טקסטים נגישים ומובנים יותר. התוכנה מסמנת מילים על פי שכיחותן באוצר המילים של קורא מן השורה, ובכך מאפשרת למשתמש לזהות מונחים מקצועיים שאינם מוכרים לקהל הרחב. על ידי כך, היא עוזרת לפשט את הטקסט באמצעות דה-ז'רגוניזציה – זיהוי וסילוק, החלפה או הסבר של מונחים מקצועיים לא מוכרים.
השימוש בתוכנה, הזמינה ללא תשלום בקישור scienceandpublic.com פשוט מאוד:
נכנסים לאתר החינמי scienceandpublic.com מעלים את הטקסט המיועד לבדיקה או מדביקים אותו בחלונית שבקישור, והאלגוריתם צובע באופן אוטומטי ומיידי את המילים בטקסט על פי שכיחותן באוצר המילים של קורא מן השורה.
כיום, התוכנה מתבססת על שכיחותן של מילים באתר החדשות של הבי.בי.סי, אך המאגר יורחב ויעודכן וצפוי לכלול מקורות נוספים ושפות נוספות בהמשך. כלי זה יכול לסייע לחוקרים ולמדענים להנגיש את מחקריהם לקהל, לתמוך באוריינות מדעית ולחזק את הדיאלוג החיוני עם הציבור הרחב באמצעות שימוש באוצר מילים מתאים. שימושים אחרים יכולים לכלול למשל סיוע לרופאים המבקשים להנגיש את האבחון הרפואי למטופל בצורה ברורה.
באמצעות הכלי החדש, השוו החוקרים 5,000 צמדים של טקסטים מקבילים שכתבו מדענים: תקצירי מאמרים עבור מומחים אחרים (abstract) ורשימה ידידותית יותר המיועדת לקהל הרחב המתארת את אותו המאמר באופן פופולרי (lay summary). כל הטקסטים נלקחו מכתבי העת PLOS Computational Biology ו-PLOS Genetics .
באמצעות ה-De-Jargonizer נחשפת תמונה עגומה למדי, של דפוסי השימוש בעגה מדעית בכתיבה לציבור הרחב.
עיקר הממצאים: הרשימות הפופולריות לציבור הרחב אמנם כוללות בממוצע פחות מונחים מקצועיים מאלו שהופיעו בתקצירים, אבל בהפרש קטן למדי - 10% לעומת 14%.
משמעות הנתונים היא שכשהמדענים כתבו לציבור הרחב – אחת מכל עשר מילים היתה עגה מקצועית בלתי מוכרת. יתר על כן, מחקרים קודמים מראים כי כדי שטקסט יהיה מובן, הקורא צריך להכיר לפחות 98% מהמילים. לכן, ממליצים החוקרים להפחית את שיעור המינוחים המקצועיים בטקסט ל-2% - הרבה פחות משיעורם הקיים ברשימות המיועדות לקהל הרחב כיום - כדי לקדם הדברות אפקטיבית ופורייה בין חוקרים לציבור הרחב.