לצב כבר יש בית
09/08/2017
אל תיקחו אותו לביתכם. הרחיקו אותו מכבישים וממכסחות דשא
פוסט זה "לוקח את הזמן" ומדבר על צבי היבשה. מדובר על בעל חיים שללא ספק דורש תשומת לב מיוחדת.
בקטנה: מקומם של צבי היבשה הוא בטבע (גם העירוני) – אל תיקחו אותם הביתה. הרחיקו אותם מכבישים וממכסחות דשא.
מי לא אוהב צבי יבשה? הם נפלאים! למרות שמפגשים עם צבים בטבע הרבה יותר נדירים מבעבר, הם עדיין מתרחשים. באזורים הים תיכוניים של הארץ ובצפון-מערב הנגב ניתן לפגוש בצב היבשה המצוי (Testudo graeca). צב זה חי בשטחים פתוחים במגוון גדול של בתי גידול, בין היתר ביישובי אדם ובערים.
כשחושבים על זה, רוב הצרות של צבי היבשה נובעות מעצם היותם טיפוסים איטיים, רגועים ומעט חסרי אונים. במידה והתמזל מזלכם לפגוש צב, בוודאי נוכחתם לדעת שהוא לא בורח ונעלם כמו רוב בעלי החיים, ולמעשה, אין שום בעיה להרים אותו. כאן בדיוק מתחילה הבעיה. אנשים חושבים שצב יכול לשמש כחיית מחמד נהדרת בבית או בגינה ולוקחים אותם לביתם. אוכלוסיית צבי היבשה בטבע סבלה ועודנה סובלת מאיסוף בלתי חוקי. צבי היבשה הם בעלי חיים מוגנים ואחזקתם בבית מהווה עבירה על החוק. ספרים כמו "הצב של אורן" סייעו כנראה לעודד את התופעה. למעשה, צב יבשה בבית או כלוא בחצר נחשב כצב מת משום שאינו תורם עוד את חלקו לקיום העתידי של אוכלוסיית הצבים. איסוף צבים מהטבע יחד עם הרס וקיטוע של בתי גידולם (עקב התפשטות שטחי חקלאות וגדילת יישובי האדם), הביאו את הצבים כיום לסכנת הכחדה.
בפעם הבאה שתתקלו בצב בטבע, ברכו אותו לשלום, אחלו לו חיים טובים וארוכים והיפרדו ממנו לשלום כידידים. הדבר נכון לגבי כל צבי היבשה בכל הגדלים – החל באֶבְקוֹעִים (שם כולל לבעלי חיים הבוקעים מביצה כשהם דומים בצורתם לפרט הבוגר ומסוגלים לתפקד באופן עצמאי) קטנים שאורכם כ-4 ס"מ בלבד וכלה בצבים גדולים שיכולים להגיע לאורך של כ-26 ס"מ. כולם, קטנים כגדולים, מסתדרים יפה מאוד לבד בטבע. האבקועים מגיחים מן הקן שבו אמא הטילה אותם והלכה, כשהם עצמאיים לחלוטין מהרגע הראשון.
אם נתקלתם בצב בשטח עירוני או כפרי, הדבר תקין לחלוטין. כאמור, צבים חיים גם במקומות אלה ואין צורך להעביר אותם למקום אחר. אם פגשתם בצב על הכביש או בסמוך לו, תוכלו להרימו בעדינות ולהעבירו כמה מטרים ספורים למקום בטוח יותר. זה הכל! אין צורך לחפש יער או חורשה במרחק כמה קילומטרים מהעיר או הכפר ולשחרר שם את הצב. למעשה, הרחקה זו מוציאה אותו מהאוכלוסייה אליה הוא שייך ופוגעת משמעותית בסיכויי ההישרדות והרבייה שלו.
תרחיש שלישי ונחמד הוא צב הבא לבקר אתכם בגינת הבית. אם זה קורה – זכיתם. ראשית, ודאו שהוא יכול לצאת בקלות מהגינה ולהמשיך לשוטט ולפגוש בבני מינו. שנית, אין צורך להאכיל אותו. הוא ימצא מזון בכוחות עצמו (בכל מקרה, חסה היא לא אוכל מתאים לצבים). שלישית, אם אתה יודעים שיש לכם צבים משוטטים בחצר – חשוב ביותר לסרוק היטב את החצר לפי שמכסחים את הדשא! במקרה של פגיעה ממכסחת דשא, אם שפר עליהם מזלם, השריון יישבר בצורה כזו שלא תהרוג אותם והם יוכלו לקבל טיפול ולהשתקם בבית החולים.
שימו לב שבכל מקרה של מגע עם צב, יש לשטוף ידיים עם סבון. הדבר נכון במיוחד לילדים קטנים, שכן הם רגישים יותר לחיידק הסלמונלה שצבי היבשה נושאים על עורם.
אם מצאתם צב דרוס, או שנראה לכם שהוא במצוקה, הביאו אותו בקופסת קרטון לבית החולים לחיות בר שבספארי או חייגו למוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*.
הפוסט נכתב בשיתוף עם בית חולים לחיות בר – The Israeli Wildlife Hospital של הספארי Zoological Center Tel Aviv – Ramat Gan, Safari ורשות הטבע והגנים.
לקריאה נוספת:
עריכה לשונית: לנה קלמיקוב
מנהלת כספים ועורכת מדעית בעמותת "מדע גדול, בקטנה". זואולוגית הספארי ברמת-גן ויועצת זואולוגית עצמאית. לקרן תואר שני באקולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון.
