הידעת? חוקרים מצאו שימוש מדעי לויברטור – הבדלה בין זכרים לנקבות בצבים!
כשמבצעים מחקר אקולוגי, חשוב לדעת את הזוויג של בעלי החיים אותם חוקרים. זכרים ונקבות לעיתים רבות נראים שונה, מתנהגים שונים, ולפעמים אף אוכלים שונה ומאכלסים מיקרו-בתי גידול שונים. אך המלאכה הזו לא כל כך פשוטה – בניגוד לרוב היונקים, לרוב בעלי החיים האחרים, כגון זוחלים, אין איברי מין חיצוניים בולטים. בחלק מהמקרים יש הבדלים בולטים בצורת ומבנה הגוף בין זכרים ונקבות, תופעה הנקראת דו-פרצופיות זוויגית, אך לא תמיד זה המצב. לעיתים, זכרים ונקבות נראים זהים זו לזה, ואי אפשר לזהות את זוויגם ללא בדיקה פולשנית. אז מה יהיה על חוקר פשוט לעשות?
מספר הרפטולוגים (חוקרי זוחלים ודו-חיים) מארצות הברית מצאו פיתרון יצירתי לבעיה זו עבור צבים – ויברטור. מתברר כי ניתן להשתמש בויברציות כדי לייצר גירוי המעורר זקפה אצל צבים זכרים, כך שאיבר המין (שבדרך כלל חבוי בתוך פתח הביב) נחשף במלוא הדרו. לכן, החוקרים השתמשו בויברטורים כדי לגרות צבים, ובדקו בארבעה מינים בהם יש דו-פרצופיות זוויגית מובחנת (כך שהם ידעו מראש מי הזכרים ומי הנקבות) האם הם מצליחים לזהות נכונה את הזכרים באמצעות שיטה זו.
התוצאות מרשימות למדי. אחוזי ההצלחה של השיטה די גבוהים – באחד מהמינים שנבדקו החוקרים הצליחו לעורר זקפה אצל 100% מהזכרים! אך בשלושת המינים האחרים אחוזי ההצלחה היו נמוכים יותר, כפי הנראה בגלל הבדלים בסף הגירוי. ברוב המקרים צבים הגיבו הכי טוב להצמדת הויברטור (עם סוללות מלאות ועל המהירות הכי גבוהה, כמובן) לזנב, אך בחלק מהמינים היה צריך לבצע קצת "פורפליי" – למשל, להניע את הויברטור בעיגולים עדינים על גבי קשקשי הגחון לפני שמצמידים אותו לזנב. כך שעושה רושם שצריך למצוא את האסטרטגיה הנכונה לכל מין של צב בטרם ניתן יהיה להשתמש בשיטה הזו בצורה מהימנה.
עם הזמן עוד נגלה האם השיטה הזו באמת תשמש הרפטולוגים ברחבי העולם, ותעזור במחקרי שדה (אם כי החוקרים מציגים ראיות משכנעות לכך שיש לה שימושים פרקטיים כבר עכשיו). בלי קשר, אנחנו חושבים שהאיגנובל כבר בדרך.
על המחבר
היום, כבכל שנה ב-23.10, בשעות 6:02 בבוקר ו-18:02 בערב, יציינו כימאים ברחבי העולם את "יום…
החורף מגיע, ואיתו השפעת! שפעת היא מחלה נשימתית מידבקת, המופיעה בעיקר בצורות של התפרצויות…
מי ידע שעובש על עגבניה יכול להיות כל כך פוטוגני? הצלם דין לרמן זכה לאחרונה…
דיווח על מיזוג שני כוכבי ניוטרונים הופץ לאחרונה ועורר עניין רב נוכח שיטת הזיהוי הייחודית…
לפני מספר ימים דיווח ארגון הבריאות העולמי על התפרצות דבר ריאתי במדגסקר. מהי בדיוק מחלת…
קפאין היא מולקולה אורגנית שמקורה בצמחים שונים שהמוכרים בהם הם קפה, תה וקקאו. המבנה…
אם יש לי כוס מים והכנסתי אותה למקרר, למחרת יהיו בה מים קרים. לעומת…
באתר של שבועון לאשה התפרסמה כתבה עם הכותרת מושכת תשומת הלב (אחד הסימנים לכתבה שגויה או…
חלקנו מכירים את תהליך הביקוע הגרעיני – ניטרון הפוגע בגרעין כבד, כדוגמת גרעין האורניום,…
ישנו אפקט סטטיסטי הקרוי "הטיית הישרדות", הגורם לכך שחלקים ממדגם סטטיסטי כלל לא נלקחים…
הצלמת ליאורה לוין צילמה שועל מצוי (Vulpes vulpes) צעיר הפוער את פיו, כאשר אחותו מופיעה…
תמונת השבוע מוקדשת לעכבישים הקופצים – הקופצניים. שחם טמיר התאהב בקבוצה זו, ומלבד צילום…
בקטנה: קבוצת חוקרים בהובלה ישראלית מיפתה את תפוצתם של למעלה מעשרת אלפים מיני זוחלים בעולם.…
גיאוסמין – המולקולה האחראית על ריח הגשם לאחר תקופה יבשה. הו, הסתיו! רוחות קרירות מנשבות,…
חתולים מהווים את אחד מגורמי האיום החריפים ביותר על הטבע שהאדם יצר. צפיפותם הגדולה בתאי…
פרס נובל לכימיה ניתן השנה לז'ק דובושה (אוניברסיטת לוזאן, שוויץ), יואכים פראנק (אוניברסיטת קולומביה,…
פרס נובל לפיזיקה ניתן השנה לראינר ווייס, בארי באריש וקיפ ת'ורן, מצוות שיתוף הפעולה…
המולקולה הגורמת לנו לדמוע בעת חיתוך הבצל כולנו מכירים את תחושת הצריבה בעיניים כאשר אנו…
ועדת פרסי נובל הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017. הזוכים…
הצלם עודד לוי עוקב אחר משפחה של תנים זהובים (Canis aureus) עם מופע צבע מיוחד:…