תואר תת-מין חדש של נחש-ים צהוב-בטן (Hydrophis platurus xanthos) במפרץ לחופיה המערביים של קוסטה ריקה, הנבדל משאר המין בצבעו ובהתנהגותו יוצאת הדופן.
נחשים הינה תת-סדרה עשירה של זוחלים, המונה כ-3,500 מינים שונים, אשר מאכלסים כמעט כל בית גידול על פני כדור הארץ. אחת הקבוצות הייחודיות ביותר של נחשים היא פתני הים, תת-משפחה במשפחת הפתניים (Elapidae), משפחה של נחשים ארסיים הכוללת, בין היתר, קוברות, ממבות, טייפאנים, ואת הפתן השחור, הנציג היחיד של המשפחה בישראל.
פתני הים הם קרובי משפחה של הפתנים היבשתיים האוסטרליים, אשר עברו התאמה יוצאת דופן לחיים בים. הם נפוצים לאורך אזורים חופיים באוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי, ומאכלסים בעיקר אזורים של שוניות אלמוגים. רובם משריצים ולדות חיים, כך שאין להם צורך לעלות על פני היבשה על מנת להטיל ביצים. הם כמובן צריכים לעלות לפני המים לנשום אוויר כל זמן מה (אם כי יש לחלקם יכולת מוגבלת לספוג חמצן מומס מהמים דרך העור). גופם פחוס מהצדדים, וזנבם עבר התאמה למעין משוט מוארך, כדי לסייע בשחייה (ראו בתמונה). בנוסף, וזהו כנראה פרט הטריוויה המפורסם ביותר לגביהם, הם ארסיים במיוחד. פתני הים ניחנים בקוקטיילים של ארס בין הקטלניים ביותר שמוכרים, כפי הנראה כהתאמה להרוג במהרה דגים, מזונם העיקרי.
מין אחד מוכר במיוחד בתת-המשפחה הוא נחש-הים צהוב-הבטן (Hydrophis platurus), אשר נפוץ באזורים חופיים בכל האוקיינוס השקט וההודי (אך לצערנו, לא בשלוחה של האוקיינוס ההודי אצלנו - ים סוף). כפי ששמו מרמז, לנחש יש בטן צהובה, הבולטת במיוחד כנגד הגב השחור שלו. נחשים אלו לרוב צדים במהלך היום, על ידי ציפה על פני מים שקטים – התנהגות זו מושכת דגים המסתתרים מתחת לצל שהנחש מייצר, ואז הוא שוחה אחורנית במהירות ומזנק עליהם.
בשבוע שעבר, בכתב העת המדעי Zookeys, תואר תת-מין חדש של נחש-הים צהוב-הבטן ממפרץ Golfo Dulce שלחופיה המערביים של קוסטה ריקה. ההבדל הבולט ביותר בין תת-המין החדש לשארית קרוביו, הוא שצבעו הוא צהוב לחלוטין, ועל-כן הוא זכה בשם המדעי Hydrophis platurus xanthos (המילה Xanthos משמעה צהוב ביוונית), והוא קטן בהרבה מקרוביו (עד חצי ממשקלם של נחשים אחרים). אך ישנם הבדלים נוספים, אשר כפי הנראה קשורים לאזור הייחודי בו תת-המין הזה שוכן.
המפרץ Golfo Dulce מבודד מעט משאר האוקיינוס האטלנטי, על-ידי ״רכס״ תת-מימי בפתח המפרץ, הגורם לכך שעומק המים בפתחו הוא רק כ-60 מטרים. זה מוביל לכך שיש ערבוב מועט של מים עם האוקיינוס השקט, והמים במפרץ חמים בצורה יוצאת דופן – טמפרטורת המים יכולה להגיע ל-32.5 מעלות! כפי הנראה, בשל טמפרטורת המים הגבוהה הזאת, ומכיוון שטמפרטורת גופו של נחש-הים משתנה כתלות בטמפרטורת הסביבה, תת-המין הזה עבר לפעילות לילית, בניגוד לנחשי-הים צהובי-הבטן בשאר העולם. כפי הנראה גם צבעו הצהוב לחלוטין התפתח כהתאמה לטמפרטורות הגבוהות – אובדן הצבע השחור כנראה מפחית את ספיגת החום מקרני השמש, ומפחית את הסיכון להתחממות יתר.
ביחד עם המעבר לפעילות לילית, תת-המין החדש גם מפגין התנהגות שונה. בעוד שרוב נחשי-הים צהובי-הבטן חובבים מים רגועים, תת-המין החדש חובב מים סוערים, ולא נצפה כלל במים רגועים. בנוסף, אסטרטגיית הציד שלו שונה – הנחש נצפה לרוב בלילה צף על פני המים, כאשר גופו מקופל במנח סינוסואידי וראשו פונה כלפי מטה (כפי שניתן לראות בתמונה). החוקרים משערים שמנח הגוף הייחודי הזה, שלא נצפה קודם לכן בנחשי-ים צהובי-בטן, מסייע בציפה במים הסוערים. הנחש צף לו כך במארב, מחכה שדגים יתקרבו אליו, ואז צד אותם על-ידי שליחה מהירה של ראשו.
ההפרדה הגיאוגרפית של Golfo Dulce כפי הנראה הובילה להפרדה גנטית של אוכלוסיית נחשי-הים צהובי-הבטן המאכלסים אותה מאלה הנמצאים מחוץ למפרץ, וכך אפשרה את התפתחותו של תת-מין ייחודי זה. נחשי-ים צהובים לחלוטין מאוד נדירים מחוץ למפרץ, אך הם מהווים את כל האוכלוסייה בתוכו, ואין שם בנמצא נחשי-ים צהובי-בטן מהמופע הרגיל (בעלי גב שחור). בעוד שהחוקרים לא מיהרו לתארו כמין נפרד, ולכן בחרו בסיווג השמרני יותר של תת-מין, הם בהחלט קוראים לפעולה מהירה לשימור תת-המין והכרזה על Golfo Dulce כשמורת טבע מוגנת – הלחץ האנושי על המפרץ רק הולך וגדל, בין היתר העניין התיירותי של צוללים בנחשים היחודיים, אך גם של אספנים. בהחלט עלולה להישקף סכנה לעתידם ללא מאמצי שימור.
מקורות:
המאמר המקורי