בקטנה: לא כל גוזל צריך שיצילו אותו. עדיף להתערב כמה שפחות. "גזרו ושמרו" את התמונה ופעלו לפי תרשים הזרימה. פִּרְחוֹנים (גוזלים שפרחו מהקן) צריכים את הזמן ללמוד את העולם ולצאת לעצמאות, אנא אפשרו להם לעשות זאת.
ערכה קרן אור, זואולוגית הספארי. מבוסס על פוסט מאת אוהד הצופה מרשות הטבע והגנים ושמוליק לנדאו ז"ל מבית החולים לחיות בר.
דמיינו לעצמכם שאתם צועדים בפארק, בגינה הציבורית או ברחוב ולפתע מגלים גוזל על הקרקע או על הכביש. כיצד תתמודדו עם האתגר הקטן והמצייץ שזה עתה פגשתם?
דבר חשוב שצריך להבין הוא שלא משנה כמה ננסה, הידע שנצבר בארץ ובעולם מלמד שגם הטיפול המקצועי ביותר לא יוכל לספק לגוזל את הידע שהוא אמור לקבל מהוריו ושדרוש לו על מנת לשרוד בטבע. העדיפות הראשונה על כן, היא לעשות כל מה שניתן על מנת להחזיר את הגוזל לקן או להשאיר את הגוזל/אפרוח היכן שמצאתם אותו, בסביבת הוריו ולטיפולם.
ראשית, כדאי שנדע להבחין בין גוזל לאפרוח. הגוזל בוקע כשהוא חסר אונים, עירום ועם עיניים עצומות. עם הזמן הוא פוקח את עיניו ומגדל פלומה שמתחלפת מאוחר יותר בנוצות. הגוזל בוקע בקן והוריו מטפלים בו מרגע הבקיעה ועד שהוא כמעט עצמאי ופורח מהקן. אפרוח הוא צאצאם של עופות דוגרי קרקע, כדוגמת הסיקסק והכרוון. לעומת הגוזל, האפרוח בוקע כשהוא עוטה פלומה ועיניו פקוחות. אחרי זמן קצר ביותר, האפרוח יכול להתהלך ולאכול בכוחות עצמו. עובדה מעניינת היא שיש בטבע עופות הנמצאים אי שם על הרצף בין גוזל לאפרוח, כמו למשל שחפים.
כעת נמשיך עם התרחיש הקודם: אם נתקלתם באפרוח, שימו לב לכך שאפרוחים ממינים שונים נוטים לקפוא במקום ולהיצמד לקרקע כאשר הם חשים בסכנה. במקרה ומדובר באפרוח ולא בגוזל שמתנהג כך, נסו להרחיק מהמקום חתולים או כלבים ולתת לו מרחב הימלטות ושקט. אפרוחים אינם גדלים בתוך קן אלא מסתובבים על הקרקע (גם בתוך העיר) בסביבת הוריהם שמתרחקים לנוכח איום וחוזרים רק לאחר שהאיום הסתלק. לכן חשוב להתרחק מהמקום ולאפשר להורים לחזור ולטפל באפרוח. אם לעומת זאת, נתקלתם בגוזל, הגעתם לשלב השני בו חשוב להבחין אם מדובר בגוזל בן יומו, גוזל מתבגר או פִּרְחוֹן. אם הגוזל שמצאתם עירום או עם פלומה דלילה ומעט נוצות, הוא בוודאי לא רחוק מהקן. נסו לאתר את הקן שלו. אם מצאתם את הקן, יש להניח את הגוזל בקן ולהתרחק מהמקום על מנת לאפשר להורים לשוב ולטפל בו. אל דאגה - בניגוד לדעה הרווחת, ציפורים אינן נוטשות גוזלים בגלל שבני אדם נגעו בהם. אם הגוזל שמצאתם כבר מכוסה בנוצות ונמצא מחוץ לקן על הקרקע, מדובר בפרחון. פרחון הוא גוזל שזה עתה פרח מהקן אבל עדיין אינו יודע לעוף והוריו ממשיכים לטפל בו מחוץ לקן. שלב הפריחה מהקן שלוקח מספר ימים הוא ללא ספק אתגר לא קטן לכל פרחון. הסכנות גדולות ולא כל הפרחונים צולחים שלב זה בשלום, אך עדיין זהו שלב הכרחי להתחלת החיים כבוגרים וחשוב לאפשר להם לעבור אותו. אם נתקלתם בפרחון קופץ ונע ממקום למקום ומצייץ בקולי קולות להוריו, הכי טוב פשוט לא להתערב. במקרה של סכנה מידית, למשל מחתולים, ניתן להפחית את סכנת הטריפה על ידי העברה של הפרחון למקום גבוה יותר. הקיפוצים מענף לענף ועל הקרקע חיוניים לחיזוק שרירי התעופה וכישורי מציאת המזון. חשוב להשאיר את הפרחון באותו מקום, שכן הוריו בוודאי נמצאים בקרבת מקום ויחזרו לחפשו. רוב הפרחונים נאספים בטעות בשלב זה וכך נמנע מהם התהליך של אימון התעופה והכרת הסביבה שחיוני עבורם כדי לשרוד בטבע כבוגרים.
"למיטיבי לכת": מדי עונה מתקבלים דיווחים על קנים שנפלו בשלמותם עם הגוזלים. במקרים אלה, ניתן להציב בגובה דומה ובמרחק שמיעה, סלסלה או תיבה ובתוכם לשים את הקן שנפל עם הגוזלים. יש לעשות זאת באותו היום שבו הקן נמצא. הניסיון מלמד שבמקרים רבים ההורים שנשארו בסביבה, שומעים את ציוצי הקטנטנים וממשיכים את תהליך הגידול.
מתי יש להתערב? אם הגוזל נפצע או שמדובר בגוזל עירום מנוצות שאין לו פלומה ואין אפשרות להחזירו לקן.
מה יש לעשות? שימו את הגוזל בקופסה סגורה עם חורי אוורור ומצע בד, הביאו אותו ישירות לבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן או חייגו למוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*.
חשוב לדעת שבית החולים לחיות בר מיועד לטפל בציפורי בר בלבד. כתוצאה מעומס רב ומגבלות כוח-אדם, בית החולים לא יוכל לטפל בגוזלים של יונת בית, תוכים ועופות ממינים מבויתים, פולשים או מתפרצים.
אם אינכם בטוחים בזיהוי, ניתן לצלם את הגוזל ולשלוח למוקד רשות הטבע והגנים או לדפי הפייסבוק של בית החולים לחיות בר, הספארי או מדע גדול בקטנה ולקבל הנחיות להמשך טיפול והעברה לגורם המתאים.
אנא זכרו! מקומן הטבעי של חיות הבר הוא בטבע ואין להחזיקן בבית בשום אופן.
הפוסט נכתב בשיתוף עם בית חולים לחיות בר - The Israeli Wildlife Hospital  של הספארי Zoological Center Tel Aviv - Ramat Gan, Safari ורשות הטבע והגנים.

<< לפוסט הקודם בסדרה   לפוסט הבא בסדרה >>

עריכה לשונית: לנה קלמיקוב