קריאת טקסט מדעי אינה משימה פשוטה. כשירות לציבור, אנו מביאים לכם מדריך קצר שילמד אתכם איך עושים את זה נכון.

מידע מדעי מועבר לחוקרים אחרים, ולציבור, באמצעות מאמרים המפורסמים בכתבי עת מדעיים. למרות שמאמרים אלו הם מקור ידע בסיסי, הם לא תמיד פשוטים לקריאה. זהו פתח לכך שאנשים שאינם מהתחום יפרשו לא נכונה מאמר, או שיסתמכו על מאמר לא אמין לבניית טיעון שגוי. בתור שירות לציבור, אנו מביאים לכם מדריך לקריאה והבנה של מאמר מדעי. קריאה והבנה של מאמר מדעי היא תהליך ארוך, הדורש קריאה חוזרת ונשנית של טקסט מורכב, רישום הערות מרובות והפעלת חשיבה ביקורתית. מעל לכל, המיומנות הזו דורשת סבלנות ותרגול.

מה היא סמכות מדעית?

זו לא רק סוגיה אקדמית. ישנן השלכות רציניות מאוד להבנה קלוקלת של מדע. למשל, כשקהילה של אנשים בוחרים שלא לחסן את ילדיהם כי הם פוחדים מ״רעלים״ או חושבים שדי בתפילה (או בדיאטה, בכושר, ב״חיים נקיים״) כדי למנוע הדבקה במחלות, מתרחשות התפרצויות של מחלות מידבקות [1].

"היו ספקניים, אך כשמראים לכם הוכחה, קבלו אותה" - מייקל ספקטר

נשאלת השאלה, כמה הוכחות זה "מספיק"? מן הסתם לכל אדם תהא תשובה שונה לשאלה זו. כדי לגבש דעה מושכלת על נושא מדעי - יש להכיר את המחקר העדכני באותו התחום, וכדי לעשות זאת, עליכם לקרוא את ״הספרות המקצועית״ (לרוב נקראת פשוט ״הספרות״). ייתכן והתנסיתם בקריאת מאמרים מדעיים בעבר והתייאשתם בגלל הכתיבה הקפדנית והרשמית, והררי הז׳רגון הלא מוכר. אני זוכרת את ההרגשה הזו! כדי לקרוא מאמרים מדעיים ולהבין אותם דרושות מיומנויות שכל מדען ורופא נאלצים ללמוד במהלך לימודיהם האקדמיים. גם אתם תוכלו ללמוד מיומנויות אלו, אך כמו כל דבר זה דורש סבלנות ותרגול.

אני רוצה לעזור לאנשים להשיג אוריינות מדעית, ולכן כתבתי את המדריך המסייע להדיוטות לגשת למאמר מדעי, לקרוא אותו ולהבין אותו. הוא מתאים לאנשים ללא כל רקע במדע או ברפואה, ומבוסס על ההנחה שהם עושים זאת במטרה להשיג הבנה *בסיסית* של מאמר, ולהחליט האם זהו מחקר אמין או לא.

סוג המאמרים עליהם אני כותבת כאן הם ״מאמרי מחקר״ (Primary research articles). אלו הם דיווחים, שעברו ביקורת עמיתים, אודות מחקר חדש על שאלה ספציפית (או מספר שאלות). סוג שימושי נוסף של פרסומים מדעיים הם ״מאמרי סקירה״, שעוברים אף הם ביקורת עמיתים, אך אינם מציגים מידע חדש, אם כי מסכמים מספר מאמרי מחקר במטרה לתת סקירה של הקונצנזוס המדעי, הדיונים, והשאלות הפתוחות בתוך תחום מדעי (לא ארחיב עוד לגביהם כאן, אך היו זהירים לגבי מאמרי הסקירה אותם אתם קוראים. זכרו שהם רק מספקים תמונה של מצב המחקר בזמן בו הם פורסמו. מאמר סקירה על, למשל, מחקר קשר גנומי משנת 2001 - לא יהיה מאוד אינפורמטיבי בשנת 2013. בשנים שחלפו התבצע מחקר כה רב עד שהתחום כולו השתנה ללא היכר).

עצות כלליות לפני שאתם מתחילים

קריאת מאמר מדעי היא תהליך שונה במהותו מקריאת כתבה על מדע בבלוג או בעיתון. לא רק שתקראו את חלקי המאמר בסדר שונה מזה בו הם מופיעים, אלא גם תאלצו לרשום הערות, לקרוא אותו מספר פעמים, וכנראה לחפש מאמרים אחרים כדי להבין כמה מהדקויות. קריאת מאמר מדעי יחיד עשויה לקחת זמן רב מאוד בהתחלה. היו סבלניים עם עצמכם. ככל שתצברו ניסיון התהליך יתרחש מהר יותר ויותר.
רוב מאמרי המחקר בהם תיתקלו יהיו מחולקים לסעיפים הבאים: תקציר (Abstract), מבוא (Introduction), שיטות (Methods), תוצאות (Results), ודיון (Conclusions/Interpretations/Discussion). הסדר בו יופיעו הסעיפים תלוי בכתב העת בו המאמר פורסם. בכתבי עת מסוימים ישנם קבצים נוספים (נספחים אלקטרוניים, Supplementary Online Information) המכילים פרטים חשובים של המחקר, אך מפורסמים באינטרנט בלבד, ולא בגוף המאמר (תדאגו לא לדלג עליהם). לפני שאתם מתחילים לקרוא, שימו לב לרשימת הכותבים ולשיוך המוסדי שלהם. ישנם מוסדות מכובדים (כמו מכון ויצמן), בעוד אחרים (כמו "המטרה אמת") עשויים להיראות כמו מכוני מחקר לגיטימיים, אך למעשה הם מונעי-אג׳נדה. טיפ: חפשו בגוגל ״המטרה אמת - המכון הבינתחומי למדע ולתורה״ כדי לראות למה לא כדאי להשתמש בו כסמכות מדעית בענייני תאוריית האבולוציה.
שימו לב גם לכתב העת בו פורסם המאמר. כתבי עת אמינים יהיו מקוטלגים באתר Web of Science [2], או ספציפית בתחומים ביורפואיים, באתר Pubmed [3]. היזהרו מכתבי עת מפוקפקים [4].

בעודכם קוראים, *רשמו כל מילה* שאינכם מבינים. יהיה עליכם לחפש אותן בהמשך (כן, את כולן. אני יודעת שזה כאב ראש, אבל לא תבינו את המאמר אם לא תבינו את המילים הכתובות בו. למילים מדעיות יש משמעויות מאוד מדויקות וספציפיות).
הנחיות בשלבים לקריאת מאמר מחקר:

1. התחילו במבוא, לא בתקציר. התקציר הוא הפסקה הראשונה והדחוסה בתחילתו של המאמר. למעשה, זהו לרוב החלק היחיד של המאמר אותו קוראים לא-מדענים כאשר הם מנסים לבנות טיעון כלשהו (זה נורא – אל תעשו את זה). כשאני בוחרת מאמרים אותם אני רוצה לקרוא, אני מחליטה מה רלוונטי לתחומי העניין שלי על סמך הכותרות והתקצירים. אבל כשיש לי אסופה של מאמרים מוכנה לקריאה מעמיקה, אני תמיד קוראת את התקציר בסוף. אני עושה את זה מכיוון שהתקציר מכיל תמצות של המאמר כולו, ואני לא רוצה להיות מוטה במהלך הקריאה על ידי הפרשנות של הכותבים לגבי תוצאותיהם.
2. זהו את השאלה הגדולה. לא ״על מה המאמר הזה״, אלא "איזו בעיה התחום כולו מנסה לפתור?". זה יעזור לכם להבין למה המחקר הספציפי הזה נערך. חפשו בקפידה אחר עדויות למחקר מונע-אג'נדה.
3. סכמו את הרקע בחמישה משפטים ומטה. הנה כמה שאלות שיכולות להנחות אתכם: איזה מחקר כבר נעשה בתחום כדי לענות על השאלה הגדולה? מה הן המגבלות של המחקר הקודם? מה, לעניות דעתם של הכותבים, צריך להיות הצעד הבא?חמישה משפטים זה מספר מעט שרירותי, אבל הוא מכריח אתכם להיות תמציתיים ולחשוב לעומק על ההקשר הרחב של המחקר אותו אתם קוראים. אתם צריכים להיות מסוגלים להסביר מדוע נעשה המחקר הזה כדי להבין אותו.
4. זהו את השאלה הספציפית (או השאלות). על מה *בדיוק* החוקרים מנסים לענות עם המחקר שלהם? זו עשויה להיות שאלה אחת, או מספר שאלות. רשמו אותן. במידה וזהו מחקר שבוחן השערת אפס אחת או יותר, זהו אותן. לא בטוחים מה זו השערת אפס? קראו את זה [5]. שימו לב שלא כל מחקר בוחן השערת אפס.
5. זהו את הגישה. מה הכותבים הולכים לעשות כדי לענות על השאלות הספציפיות?
6. קראו את סעיף השיטות. ציירו תרשים עבור כל ניסוי, המראה בדיוק מה המחברים עשו. כן, הכוונה היא מילולית – לצייר. תהיו מפורטים במידה שאתם צריכים כדי להבין לעומק את העבודה שנעשתה. בתור דוגמה, הנה מה שציירתי (ראו איור) כדי להבין את השיטות במאמר שקראתי היום [6]. כנראה שזה פחות מפורט ממה שתצטרכו, מכיוון שזה מאמר בתחום המומחיות שלי ואני משתמשת בשיטות הללו כל הזמן. אבל אם הייתם קוראים את המאמר, ובמקרה אתם לא יודעים מה זה "process data with reduced-median method using Network", תצטרכו לחפש ולבדוק זאת. אינכם צריכים להבין את השיטות בפירוט שמספיק כדי לשחזר את הניסוי – זהו תפקידם של העמיתים שמבקרים את המאמר – אבל לא תהיו מוכנים להתקדם לסעיף התוצאות עד שתוכלו להסביר לאדם אחר את העיקר שבבסיסן של השיטות.
   

   דוגמה לתרשים המתאר כיצד נערך הניסוי. צילום: ג'ניפר רף

    

7. קראו את סעיף התוצאות. רשמו פסקה אחת או יותר בה תתמצתו את התוצאות עבור כל ניסוי, כל גרף, וכל טבלה. אל תנסו עדיין להבין מה משמעותן של התוצאות, אלא רק רשמו מה הן. מהר מאוד תמצאו, במיוחד במאמרים טובים, שרוב התוצאות מסוכמות בטבלאות ובגרפים. שימו לב אליהן! ייתכן ותאלצו לגשת לנספחים האלקטרוניים כדי למצוא חלק מהתוצאות. זה השלב בו עלולים לצוץ קשיים אם במאמר נעשה שימוש במבחנים סטטיסטיים ואין לכם את הרקע המתאים כדי להבין אותם. אני לא יכולה ללמד אתכם סטטיסטיקה בפוסט הזה, אבל הנה קריאה בסיסית שיכולה לעזור [7, 8, 9]. אני ממליצה לכם בחום לקרוא ולהכיר את הבסיס.דברים שחשוב לשים לב אליהם במהלך קריאת סעיף התוצאות:
   -  כל פעם שמופיעות המילים ״מובהק״ (significant) או ״לא-מובהק״ (non-significant). יש להן משמעויות סטטיסטיות מדויקות. תוכלו לקרוא עוד על כך כאן [10].
   -  במידה ויש גרפים, האם יש עליהם קווי שגיאות תקן? במחקרים מסוימים, אי-הימצאותם של רווחי סמך זה דגל אדום רציני.
   -  גודל המדגם. האם המחקר נערך על 10 אנשים, או על 10,000? (במחקרים מסוימים, מדגם של 10 זה מספיק, אך לרוב – מדגם גדול יותר יהיה טוב יותר).
8. האם התוצאות עונות על השאלות הספציפיות? מה לדעתכם הן אומרות? אל תמשיכו עד שלא חשבתם על כך. זה בסדר לשנות את דעתכם לאור פרשנותם של הכותבים – למעשה, זה כנראה מה שיקרה אם אתם מתחילים בניתוחים מסוג זה – אבל זה הרגל טוב להתחיל לגבש את הפרשנות והמסקנות שלכם לפני שאתם קוראים את אלו של אחרים.
9. קראו את סעיף הדיון. מה הכותבים חושבים שהתוצאות אומרת? האם אתם מסכימים איתם? האם אתם יכולים לחשוב על פרשנות אחרת של התוצאות? האם הכותבים זיהו מגבלות כלשהן במחקר שלהם? האם אתם שמים לב למשהו שהחוקרים פספסו? (אל תניחו שהם חסינים מטעויות!) מה הם מציעים שהשלב הבא צריך להיות? האם אתם מסכימים עם כך?
10. עכשיו, חיזרו להתחלה וקראו את התקציר. האם הוא מתאים למה שהכותבים כתבו במאמר עצמו? האם הוא מתאים לפרשנות שלכם למאמר?
11. שלב סופי (אל תזניחו אותו): מה אומרים חוקרים אחרים על המאמר? מי הם המומחים (המוכרים או מטעם עצמם) בתחום הזה? האם יש להם ביקורות על המחקר שלא חשבתם עליהן, או שהם תומכים בו באופן כללי? כאן אני ממליצה לכם כן להשתמש בגוגל! אבל עשו זאת בסוף, כדי שתהיו מוכנים לחשוב בצורה ביקורתית על מה שאנשים אחרים אומרים.
12. השלב הזה עשוי להיות רשות עבורכם, כתלות בסיבה שבגללה אתם קוראים את המאמר, אך עבורי הוא קריטי! אני עוברת דרך סעיף ״מקורות״ (Literature cited) כדי לראות אלו מאמרים אחרים הכותבים ציטטו. זה מאפשר לי לזהות ביתר קלות את המאמרים החשובים בתחום מסוים, לראות אם הכותבים ציטטו את המאמרים שלי (רק צוחקת!...לרוב), ולמצוא מקורות שימושיים לרעיונות וטכניקות).

אם אתם רוצים למצוא דוגמה לקריאה ביקורתית של מאמר בשיטה זו, תוכלו למצוא אותה כאן [11].

רשומה זו נכתבה במקור על-ידי ד״ר ג׳ניפר רף בבלוג שלה, ותורגמה לעברית ברשותה האדיבה.

מקורות
הרשומה המקורית, באנגלית, בבלוג של ד״ר ג׳ניפר רף