הידעת? אצל עצלנים, אורך האצבע מצביע על מרחק אבולוציוני גדול!
12/07/2017
עצלן דו-אצבע ועצלן תלת-אצבע נראים דומים מאוד, אך מבחינה אבולוציונית הם בכלל לא כל כך קרובים.
כפי שניתן לראות בתמונות, שתי משפחות העצלנים דומות מאוד זו לזו. שתיהן מכילות בעלי חיים קטנים למדי ופרוותיים, עם צורת ראש דומה ואותו חיוך קטן שגורם להם להיראות כאילו הם הרגע עישנו משהו. הם גם חיים באופן דומה - את שניהם ניתן למצוא בעצים, מהם הם נתלים הפוך בעזרת טפרים מעוקלים, ואוכלים בעיקר עלים. אם לא היינו יודעים דבר על קרובי משפחתם שנכחדו היינו חושבים בוודאי שהם התפתחו מאב קדמון משותף לפני זמן קצר יחסית, ושאב קדמון זה נראה וחי בערך כמוהם – בעצים, מבלה את רוב זמנו תלוי מהענפים.
אך כאשר חוקרים בחנו את העצלנים הגדולים שחיו בצפון ודרום אמריקה בעבר, חלקם גדולים כפילים ושוקלים כחמישה טון, הם הבינו שהאב הקדמון של העצלנים בני ימינו נראה שונה לחלוטין מהיצורים הקטנים שוכני העצים. קודם כל, הוא היה גדול הרבה יותר, והלך על האדמה (בין השאר מן הסתם מכיוון שלא היה יכול להעמיס את משקלו על עץ).
כיום אנחנו יודעים ששתי המשפחות התפצלו זו מזו לפני כ-30 מיליון שנה, עוד לפני שהשושלת שהובילה אלינו נפרדה מזו שהובילה לקופי הבבון, למשל. עצלן דו-אצבע, מהמשפחה Megalonychidae, קרוב יותר למין הנכחד Megalonyx (טופר גדולה), יצור שהגיע לאורך של שלושה מטר ושקל כטון, מאשר לעצלן תלת-אצבע מודרני מהמשפחה Bradypodidae.
שתי משפחות העצלנים פיתחו בנפרד גוף קטן ואורח חיים בו הם נתלים הפוך מענפים, ככל הנראה משום שבאיזשהו שלב באבולוציה שלהם הסביבה בה מצאו את עצמם בני שתי המשפחות גרמה לכך שפרטים קטנים יותר, המטפסים על עצים, שרדו טוב יותר. זוהי דוגמה לאבולוציה מתכנסת – מינים הנראים דומה משום שפיתחו תכונות דומות בתגובה לתנאים דומים, ולא בגלל שהתכונות הללו נמצאות באב המשותף שלהם. דוגמה נוספת לאבולוציה מתכנסת היא למשל ה"סנפירים" של דגים, דולפינים ופינגווינים. הם נראים דומים למדי משום שהם משמשים לאותה מטרה, שחייה. אבל הסנפירים של הדולפין התפתחו מרגליים קדמיות של יונק ואלו של הפינגווין מכנפיים של ציפור.
העצלנים עדיין נושאים סימנים למקור הנפרד שלהם, אם נדע איפה להסתכל. אחד מהם ברור משמם: לעצלן דו-אצבע יש שתי אצבעות ברגליים הקדמיות, ולעצלן תלת-אצבע שלוש. איבוד אצבע הוא לא דבר שנעשה במהרה, כך שמספר האצבעות השונה יכול לרמוז לנו שהם אינם קרובים כל כך זה לזה.
סימן נוסף, ומוזר יותר, נמצא במספר חוליות הצוואר שלהם. לעצלן דו-אצבע יש 5-7 חוליות צוואר, ולתלת-אצבע – 8-9. למה זה כל כך מוזר? משום שמלבד עוד יוצא דופן אחד (פרות ים, להן יש שש חוליות), לכל היונקים, מעכבר ועד ג'ירפה, יש שבע חוליות בצוואר. לא לחלוטין ברור מה גרם לעצלנים לסטות מכלל הברזל הזה, אך העובדה שהם סטו ממנו בשני כיוונים שונים, משפחה אחת צמצמה את מספר החוליות והאחרת הגדילה אותה, היא עוד עדות לכך שהם נפרדו לפני זמן רב.
מקורות
מאמר אודות הבדלי הגדלים באבולוציה של העצלנים
מאמר אודות מספר חוליות הצוואר של עצלנים
בעלת תואר שני במדעי החיים ממכון ויצמן למדע ודוקטורט בפסיכולוגיה על מחקר התנהגות של קופי קפוצ'ין מאונ' ג'ורג'יה.
