אמ;לק: שרשרת המזון עושה עליה: הצבר נולד במקסיקו, ועלה לארץ לפני כמה מאות שנים. בעקבותיו עלתה לארץ כנימה אלימה ושמה אצברית, שגרמה לנזק רב. בכדי למגר את נזקי הכנימה, נעשה ניסיון הדברה ביולוגית על ידי חיפושית טורפת ממשפחת המושיתיים שמקורה באוסטרליה. זו היתה אמורה לרסן את התפשטות האצברית. אחרי שניסיון זה כשל נעשה כעת נסיון שני בעזרת חיפושית ממשפחת המושיתיים והפעם – ממקסיקו.
מאת אפרת נתיב רונן, מתמחה בצוות מטעם קורס "התנסות בתקשורת המדע" של הטכניון
תופתעו לשמוע כי מקורו של צמח הצבר, "הסמל לישראליות", הוא דווקא ביבשת אמריקה, כנראה במקסיקו [1]. הצבר הובא לאירופה (איטליה,  ספרד או פורטוגל) לפני כמה מאות שנים כנראה לגידול כנימה ששימשה להפקת צבע אדום (Dactylopius coccus). הכנימה לא התאקלמה בישראל אבל שיחי הצבר התאקלמו היטב והפכו לסימן היכר של ישראל ומדינות אגן הים התיכון. הצבר הוא צמח קל לגידול, ושורד היטב באזורים יבשים מכיוון שהוא זקוק רק לכ-10% מצריכת המים של גידולים רגילים. יש לצבר שימושים רבים: שיחיו משמשים למניעת סחף של אדמה, בתור גדר חיה,  ולפרותיו ערך תזונתי גבוה כמו גם לגבעולים  (הנראים ומתפקדים כעלים) לפרחים ולזרעים [2]. את פירות הצבר (סברס) ניתן לאכול במגוון צורות – טרי, מיובש, קפוא, משומר ובמגוון מוצרים כמו ריבות, ממתקים, רטבים, סירופ, ומשקאות. במקסיקו מקובל לאכול גם את הגבעולים הצעירים של הצבר (נופאל) בסלטים ותבשילים, וגבעולים אלו אף משמשים כמאכל לבקר בשנות בצורת.
לצערנו הרב, לפני מספר שנים הגיעה לארץ כנימה קטלנית (Dactylopius opuntiae) שקיבלה את השם אצברית, וגורמת נזק רב לצברים [4]. הכנימה  הגיעה לארץ, כנראה,  על גבי צבר שיובא לארץ ללא פיקוח, והיא משמשת להדברת צמחי הצבר בדרום אפריקה ובאוסטרליה – שם הוא נחשב למין פולש ומזיק. מכיוון שלכנימה אין אויבים טבעיים בארץ, ומכיוון שהצבר נפוץ בשטחים פתוחים בארץ, הוחלט לפנות להדברה ביולוגית, כלומר להשתמש בחיפושיות הנוהגות לטרוף את הכנימה.
בשנת 2014 קק"ל ומשרד החקלאות החליטו להשתמש בחיפושית טורפת מושית קריפטולמוס (Cryptolaemus montrouzieri) שמקורה באוסטרליה ואוקלמה בארץ לפני עשרות שנים [5,6], כדי לרסן את התפשטות הכנימות [7]. אולם ניסיון זה כשל. לאחר התייעצות עם מומחים בתחום ממקסיקו החליטו בקק"ל ובמכון וולקני לייבא לארץ חיפושית חדשה. ב- 2016 הגיעה לארץ מושית מקסיקנית מהמין  Hyperaspis trifurcata [8]. בימים אלו נבחנת החיפושית במעבדות המחקר כדי לוודא שלא תהיה פגיעה בבעלי חיים או צמחים אחרים. לאחר שהניסיונות יושלמו ולאחר שהחיפושית תתרבה ניתן יהיה לשחרר אותה לציד [9].
יחסי-גומלין מורכבים אלו של עולים חדשים מעולם החי והצומח מדגים היטב את האתגרים של יבוא מינים, מזיקים ללא אויב טבעי, ומינים פולשים, וכן את האתגרים של הדברה ביולוגית לאורך זמן.