בהודעה לעיתונות הודיעה נאס"א על שינוי שמה של "גשושית השמש פלוס" ל"גשושית פארקר" (על שמו של האסטרופיזיקאי יוג'ין פארקר) ועל תאריך שיגור מדוייק יותר - 31 ליולי, 2018. גשושית פארקר תצלול אל עבר פניה של השמש ותחדור את האטמוספירה החיצונית שלה מספר פעמים. בכל גיחה תמדוד הגשושית את השדות החשמליים והמגנטיים הסובבים את השמש ואת הפלזמה (גז מיונן) המקיפה אותה. 

בשיא קרבתה, תגיע הגשושית למרחק של כשישה מיליון ק"מ מפניה של השמש - קרוב בהרבה מכל משימה ששוגרה אליה מעולם. זה אולי נשמע לכם די רחוק, אבל במרחק זה טמפרטורת פני השטח של הגשושית תעלה על אלף מעלות צלזיוס; אתגר הנדסי לא פשוט למתכנני החללית. תכנון מסלול הטיסה של ההגשושית אף הוא מהווה אתגר לא קטן. קפיצת ראש אולי לא נשמעת כמו מבצע מסובך במיוחד (עוצמים עיניים וקופצים, נכון?) - אך במהלך טיסתה היא תיאלץ להאט את מהירות המראתה, שהיא מהירותו המסלולית של כדור הארץ, למהירות שתאפשר לה להקיף את השמש במסלול קרוב בהרבה. כדי לעשות זאת, תיעזר הגשושית בכוח הכבידה של כוכב הלכת נוגה (ונוס).

איור של הגשושית פארקר מתקרבת אל השמש.

קרדיט: Johns Hopkins University Applied Physics Laboratory\NASA\APL

בשלבים הבאים תיבנה החללית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית. אם גם שלבי התכנון הבאים יעלו יפה, צפויה גשושית פארקר להיות משוגרת בחודש אוגוסט, 2018. מפה אנחנו רק יכולים להחזיק אצבעות, ולהמשיך לעדכן.

לקריאת ההודעה לעיתונות מאתר נאס"א