שבוע החינוך המדעי
28/03/2017
גדי אלכסנדרוביץ' מספר על הרגע המדוייק שבו התחילה ההתעניינות שלו בתחום מדעי המחשב.
לשמחתי אני יכול לשים את האצבע על הרגע המדויק שבו התחילה ההתעניינות שלי בתחום שלמדתי בסופו של דבר באוניברסיטה - מדעי המחשב. הייתי בכיתה י"א. לא אהבתי במיוחד את רוב מה שלמדתי בבית הספר אבל המורה שלי לפיזיקה היה מצוין והייתי בטוח שזה יהיה התחום שאלמד בסופו של דבר. בשיעורי מחשבים השתעממתי כי למדו לתכנת בשפה שכבר הכרתי (פסקל. פעם למדו עם פסקל!) והייתה לי תחושה שזה בעצם כל מה שיש במחשבים. ואז באופן כמעט אקראי בזמן שיטוט בספריה של בית הספר מצאתי ספר בשם "אלגוריתמיקה" של פרופ' דוד הראל ממכון וייצמן. כבר מהצצה ראשונה הספר נראה לי די שונה מכל ספרי הלימוד שקראתי עד אז ולכן מיהרתי לקחת אותו.
בתוך יומיים גמרתי את כל הספר. לא יכלתי להפסיק לקרוא. אני זוכר איך ישבתי באיזו פינה במסדרון בזמן ההפסקות וקראתי וקראתי. לא הבנתי הכל. היו כמה וכמה מקומות שבהם איבדתי את הספר ודילגתי הלאה. אבל כל מה שהצלחתי לקרוא היה מרתק.
מה כבר היה בספר הזה שהיה כל כך מרתק? אני חושב שהדבר העיקרי היה האופן שבו הוא חשף אותי לעולם חדש לגמרי, שבכלל לא העליתי על הדעת שקיים. הוא לא מתעסק בשפת תכנות זו או אחרת אלא במה שבכלל אפשר לעשות עם מחשבים. מה זה בכלל מחשב? מה זה "אלגוריתם" שמחשב יודע להריץ? אילו בעיות בכלל רלוונטיות למחשב? האם ניתן לפתור כל בעיה? אילו בעיות לא ניתן בכלל לפתור? אילו בעיות קשה לפתור? מה זה בכלל אומר, "קשה" עבור מחשב? התשובות לכל השאלות הללו הן מגוונות ומעניינות, והפלא הוא שחלק מהן נגיש מאוד גם למי שלא מכירים את התחום. למשל, אחת מהתוצאות הבסיסיות בתחום היא ההוכחה של אלן טיורינג שקיימות בעיות חישוביות שלא יהיה ניתן לעולם לפתור באמצעות מחשבים (הדוגמה המפורסמת ביותר נקראת "בעיית העצירה"). ההוכחה של טיורינג היא כל כך פשוטה ואלגנטית שהספר מסוגל להסביר אותה במלואה בלי להפוך בשום שלב לטכני מדי להבנה עבור קורא ללא ידע מוקדם.
אני חושב שאם נבדוק מה הספר נתן לי, אפשר לציין את הדברים הבאים:
1) הספר לא נתן לי שום דבר שאפשר לבחון עליו בבחינת בגרות כלשהי. גם דברים שאחר כך נלמדים באוניברסיטה ויש עליהם מבחנים לא הצלחתי להבין מהספר ברמה שמאפשרת לי להיבחן. במילים אחרות, הספר היה חסר ערך לחלוטין עבור לימוד שמטרתו היחידה היא ציון בבחינת בגרות (גם אם בחינת הבגרות הנוכחית תשתנה ותנסה לכלול את הנושאים שעליהם מדברים בספר).
2) הספר לא נתן לי שום דבר פרקטי לחיי היום יום. כבר ידעתי לתכנת קודם והספר בכלל לא מלמד תכנות.
3) הספר גרם לי להתלהב עד אין קץ מתחום ידע אנושי שלא באמת הכרתי קודם והוביל לכך שאלמד אותו באוניברסיטה ואמשיך לעסוק בו גם כיום. הרגשתי שנחשפתי לעולם פלאי לא פחות מאשר נרניה, מקונדו או ליליפוט.
אני חושב שבית הספר לא נותן לתלמידים מספיק "שערי כניסה" כאלו לעולמות חדשים. ברור לי שיש קושי מהותי לתת אותם - לא ניתן לבחון על כך בבגרות, ועבור רוב התלמידים ההתלהבות שלהם ממדעי המחשב תהיה כנראה נמוכה משלי וה"שער" הזה לא יגיד להם שום דבר. אבל אני כן מאמין שעם מגוון רחב מספיק של שערי כניסה, רוב התלמידים יוכלו לגלות עולמות שמלהיבים אותם הרבה מעבר למה שנלמד בבית הספר. הייתי רוצה לראות את בית הספר מנסה לעשות זאת במקום להתמקד בהכנה אינסופית לבחינות הבגרות.
הינה עמותה התנדבותית ללא מטרות רווח להנגשת מדע לציבור, המורכבת מצוות מדענים ממגוון תחומים מדעיים
