הנמל העתיק של קרתגו
13/03/2017
הנמל הפוני של קרתגו נחשב לפרויקט צבאי הנדסי פורץ דרך. למרות שהוחרב עד היסוד על ידי הרומאים ועל אף שימור לקוי מצד הרשויות בתוניס, בשטחה הוא נמצא, שרידי הנמל המלאכותי החשוב בעולם העתיק בולטים בשטח גם יותר מאלפיים שנה אחרי שסגר את שעריו בפעם האחרונה.
הפניקים היו עם של יורדי ים ממוצא שמי כנעני, אשר חי לחופי מזרח הים התיכון וצפון אפריקה לפני כ-2500 שנה. קשרי המסחר והחיפוש אחר משאבים הובילו את הפניקים להתפשט, ובסופו של דבר להשתלט על המסחר הימי בסביבתם. הם התיישבו והקימו תחנות מסחר רבות, תחילה בקפריסין ואחר כך באיי יוון, סיציליה, מלטה, סרדיניה וצפון אפריקה, בה נוסדה קרתגו, מושבת הפניקים המפורסמת והחזקה ביותר. קרתגו הפכה ליריבה המרה ביותר של הרומאים, אשר קראו לפניקים של קרתגו – פונים. בשנת 261 לפנה"ס פרצו שני עימותים מזוינים בין המעצמות על רקע השליטה באי סיציליה (המלחמות הפוניות). לאחר שורה של קרבות בהובלת המצביאים חניבעל הפוני וסקיפיוס הרומאי, הפסידו הפונים ונחתם הסכם, לפיו הופכת קרתגו לבת חסות מוחלשת, תלויה ברומא ונקבעה הגבלה קשה על גודלו של הצי המפואר שלה.
במסגרת מאמצי השיקום אחרי המלחמה, בנו הפונים לחופי קרתגו נמל מלאכותי חדש, אשר נחשב ללא ספק לנמל המתקדם ביותר בעולם בתקופתו. הנמל היה לפורץ דרך הן בתכנונו ההנדסי והן בתפיסת ההפעלה האסטרטגית שלו. הנמל נחפר בריכוז מאמץ אנושי וכלכלי גדול אל תוך שטח היבשה המדברי והתחלק לשני אגפים, צבאי ומסחרי, אשר חוברו ביניהם בתעלת מים צרה, מעשה ידי אדם. לשני האגפים היה פתח משותף אל הים ברוחב של 20-30 מטרים, בעומק של כשני מטרים והניתן לנעילה בשרשראות ברזל. הנמל המסחרי היה מלבני ופתוח, הדגש בו הושם על יעילות ונגישות לכלי השיט הנכנסים והיוצאים והוא שימש כמעין מבואה לחלק הצבאי. הנמל הצבאי הפנימי היה עגול, בעל פתח צר והכיל במרכזו אי מלאכותי, עליו שכנה מפקדת הצי הפוני. במרכז האי עמד מגדל אשר אפשר למפקדי הצי לשלוט בספינות העוברות בנמל ובמקביל לצפות החוצה אל הים התיכון. הנמל, והאי שבתוכו, הוקפו בגדות מלאכותיות גבוהות ובחומות כפולות עשויות אבן גיר, אשר שימשו כמעגנות מלבניות מקורות לכמות חסרת תקדים של כ-220 כלי שיט בו זמנית! מעל מפלס המעגנות והמבדוקים נבנתה קומה שניה אשר שימשה בעיקרה למחסני זיווד ואספקה. הנמל הצבאי נבנה בצורה כזו שהיה נסתר לחלוטין אל הים הפתוח ואף כלי השיט שנכנסו אל הנמל המסחרי לא יכלו לצפות לתוכו, עובדה שאפשרה לפונים לבנות ולהסתיר צי גדול מאוד, בניגוד לחוזה המגביל שחתמו עם הרומאים. הספינות הפוניות נבנו ביצור סדרתי זול של כמות על חשבון איכות, המלחים עברו הכשרה והתמחות מקצועית ושרתו באותו התפקיד כל ימי חייהם, ובסיומו של התהליך הצי הפוני של קרתגו היה לגדול ביותר באגן הים התיכון. לאור יכולתם הטכנולוגית, הארגונית והאנושית במסחר ולחימה בים, ניתן לומר בדיעבד שהפונים היו המעצמה הימית הראשונה בהיסטוריה.
המצור השלישי על קרתגו
בשנת 150 לפנה"ס רומא הכריזה בפעם השלישית מלחמה על הפונים והטילה מצור על קרתגו. הנמל המבוצר עמד בייעודו והצליח להדוף את כל ההתקפות הרומיות מן הים, אך לבסוף נכבש דווקא דרך היבשה. הרומאים הרסו את קרתגו והנמל בתוכה עד היסוד. קרתגו, כישות מדינית, חדלה להתקיים והשטח הפך לפרובינציה רומאית אשר קיבלה את השם "אפריקה". כיום, מהנמל הפוני המפואר נותרו שתי לגונות המחוברות זו לזו, על שטח של כמאתיים דונם, אי מפקדת הצי הפך למעגנה לסירות דייג והנמל המסחרי ללשון יבשה מוארכת.
נמל קרתגו המשוכלל בשלהי ימיה של הממלכה הפונית, מזכיר קצת את שירת הברבור לפני נפילתה של אימפריה אחרת, אלפיים שנים מאוחר יותר. בשנה האחרונה לקיומו של הרייך השלישי בגרמניה, יצאו ממנו כמה מהפיתוחים הטכנולוגיים המהפכנים באותה תקופה: ממטוס הסילון המבצעי הראשון, דרך הטילים הבליסטיים, רובה הסער הראשון, וכלה בפצצת האטום אשר היו בשלבים מתקדמים לפיתוחה. ועל כך בפוסט אחר.
מקורות וקריאה נוספת
הרודוטוס, היסטורי, תרגמו שימרון, ב., צלניק-אברמוביץ, ר. (1998), ( ת"א).
שצמן, י. (1989), תולדות הרפובליקה הרומית (ירושלים).
Lazenby, J. F. (1996), The first punic war, (Stanford University Press).
The cothon or dug artificial port - mediterranee
דוקטורנט לארכיאולוגיה, בעל תואר שני מהחוג לציוויליזציות ימיות מאוניברסיטת חיפה. בין השאר, שי עוסק בביולוגיה ואקולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה ובחברה להגנת הטבע.
