על פי מחקר שהתפרסם ב-2016 הניאנדרטלים יצרו לעצמם תכשיטים, זאת בשונה מהתפיסה המדעית אשר רווחה עד כה, לפיה התרבות של מין זה היתה מצומצמת ולא כללה קישוטים כאלו. התכשיטים הזעירים, עשויים שיניים, צדפות, שנהב ועצמות, נמצאו במספר מערות במרכז צרפת, ועד המחקר האחרון היו נתונים במחלוקת, כאשר לא היה ברור אם נוצרו בידי הניאנדרטלים או בידי אדם מודרני. אז מי היו הניאנדרטלים?
כולנו נולדנו לעולם בו אנחנו בני האדם היחידים, אבל מבחינה אבולוציונית, זהו מצב חדש מאוד. רק לפני כמה עשרות אלפי שנים חיו במקביל מספר מינים של בני אדם, איתם באנו במגע, החלפנו מידע ואף הבאנו צאצאים משותפים. לא הרבה ידוע על הרכיבים הגנטיים שמייחדים בני אדם מודרניים והאם הייתה להם השפעה על העובדה שאנו מין בני האדם היחיד ששרד. האדם הניאנדרטלי התפתח והופיע בתקופת הפליאולית התיכון, החל מסביבות 400-300 אלף שנים לפני ימינו. הוא חי בדרום אירופה, במזרח התיכון ובמערב אסיה. מבחינה אנטומית האדם הניאנדרטלי נראה מעט שונה מאיתנו: בעל רכס גבות בולט ומאסיבי, אף גדול וגוף נמוך ומוצק. נפח המוח שלו היה גדול בממוצע מזה שלנו, אבל גנים רבים מאוד שעיקר פעילותם במוח עבדו בצורה שונה. לכן, יש הסוברים שהיו הבדלים קוגניטיביים בין מיני בני האדם.
לפני כ-50 או 60 אלף שנה, כאשר החלו בני אדם מודרניים לצאת מאפריקה, הם פגשו את קרוביהם הניאנדרטלים. על מהות המפגש לא ידוע הרבה, אך מחקרים גנטיים מראים כי שתי האוכלוסיות העמידו צאצאים משותפים. שלדים ניאנדרטלים אותרו ואובחנו לראשונה בעמק ניאנדר בגרמניה, ומשם קיבל המין את שמו (Homo neanderthalensis).
האדם הניאנדרטלי השתמש באש באופן קבוע, צד חיות גדולות, וייצר כלים בטכניקות מתוחכמות. הוא שרד מאות אלפי שנים על פני שטחים נרחבים. בכל זאת, לפני כ-30 אלף שנים, כמה אלפי שנים לאחר הגעת האדם הנבון, ההומו-ספיאנס (Homo sapiens) לאירופה, האדם הניאנדרטלי נכחד. עם זאת, מחקרים גנטיים עכשוויים מציעים כי למעשה האדם הניאנדרטלי נטמע בתוך אוכלוסיית ההומו-ספיאנס וכי אנו נושאים עימנו גנים של ניאנדרטליים.
חלק מהחוקרים סבורים שהתרבות הטכנולוגית המפותחת יותר של האדם המודרני אפשרה לו לשגשג בעולם משתנה, שבו הניאנדרטלים לא הצליחו לשרוד. לאדם המודרני היו סוגים רבים ומגוונים יותר של כלים, בגדים ועוד, וכבר בשלב זה הראה נטיות אמנותיות מפותחות יותר. מסיבה זו, חוקרים רבים טענו שהתכשיטים מצרפת לא יכולים להיות שייכים לניאנדרטלים.
צוות של חוקרים ממדינות שונות באירופה ביקשו ליישב את המחלוקת על ידי בדיקת שברי עצם שנמצאו סמוך לחרוזים. חלקי העצם הללו היו מעטים וקטנים, וה-DNA שהיה בהם התפרק עם הזמן – לא ניתן היה להפיק ממנו שום מידע. החוקרים פנו אל מקור אחר שיוכל לעזור בזיהוי: חלבונים. כאן נכנס לתמונה מת'יו קולינס מאוניברסיטת יורק בבריטניה, מחלוצי המחקר על חלבונים עתיקים. יחד, הם הצליחו להפיק מהעצמות את החלבון קולגן, מרכיב חשוב בעצם וחלבון נפוץ מאוד באופן כללי – הוא מהווה יותר מרבע מכלל החלבונים של הגוף.
השלב הבא היה לבצע אנליזה כימית על החלבון. בגופינו יש 20 סוגים שונים של חומצות אמינו, שהן אבני הבניין של החלבונים. חלבונים שונים מכילים פרופורציות שונות של הסוגים הללו, בסדר משתנה. הרצף המדויק נקבע על ידי הגן שאחראי על ייצור החלבון. הקולגן שהופק מהעצמות העתיקות הכיל כמות רבה של חומצת האמינו אספרגין, בשונה מהקולגן שבגופינו, שהוא עשיר בחומצת האמינו אספרטט. הרצף של הגנום הניאנדרטלי נקבע במחקרים קודמים, בעזרת עצמות שמורות יותר, ולכן החוקרים יכלו לבדוק כיצד צריך היה להיראות חלבון הקולגן שלהם. הם מצאו כי אכן, הגן לקולגן של הניאנדרטלים ייצר חלבון עשיר באספרגין. כך הם יכלו לקבוע שהעצמות היו שייכות לניאנדרטלים, ולא לבני אדם מודרניים – ושהם ככל הנראה היו אלו שיצרו את התכשיטים
והבדיקה גילתה עוד משהו, שלא קשור ישירות לשאלת התכשיטים. החלבון שנמצא היה מסוג שנפוץ בעצמות כאשר הן עדיין גדלות. עובדה זו, יחד עם איזוטופים מסוימים של חנקן שנמצאו בעצמות ומאפיינים תינוקות יונקים, הביאו את החוקרים למסקנה שהן היו שייכות לתינוק ניאנדרטלי שמת טרם זמנו.
במהלך 150 השנים האחרונות נוסף מידע רב אודות האדם הניאנדרטלי ומקומו בסכימת האבולוציה של האדם. במקביל, הפירושים שניתנו למידע הזה השתנו גם הם באופן משמעותי. מהגילוי הראשוני של מאובני הניאנדרטלים במאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20, פליאונטולוגים נטו לראות בהומינידים השונים נציגים של ענפים צדדיים של המין האנושי ה"אמיתי". לכך הצטרף הרצון לראות את התפצלות והיבדלות השושלת האנושית של ימינו כדבר שהתרחש רק בזמנים הפרהיסטוריים, ללא התחשבות בתהליכים מאוחרים יותר הקשורים בנדידת העמים. הפרדיגמה הזו הלכה יד ביד עם מיון גזעני במידת מה של בני האדם העכשוויים, והצגת העמים הלא-אירופים כשושלות נפרדות ופחות מפותחות. דווקא הגילוי האחרון מוכיח שוב שהניאנדרטלים היו שונים מאיתנו, אך לאו-דווקא נחותים ביכולותיהם, והיתה להם תרבות מפותחת משלהם. יתכן שאם היו שורדים עד ימינו היו חלק שווה ומעניין במשפחת העמים.
מקורות:
Science, Neandertals made their own jewelry, new method confirms
אתר NRG, מחקר חדש מסביר מדוע הניאנדרתלים לא שרדו לימינו
Drell, J. R. R. (2000). "Neanderthals: A History of Interpretation." Oxford Journal of Archaeology 19(1): 1-24