מחקר שהתפרסם בספטמבר מראה שהניאנדרתלים יצרו לעצמם תכשיטים, זאת בשונה מהתפיסה המדעית אשר רווחה עד כה, לפיה התרבות של מין זה הייתה מצומצמת ולא כללה קישוטים כאלו. התכשיטים הזעירים, העשויים משיניים, צדפות, שנהב ועצמות, נמצאו במספר מערות במרכז צרפת, ועד המחקר האחרון היו נתונים במחלוקת, כאשר לא היה ברור אם נוצרו על-ידי ניאנדרתלים או על-ידי האדם המודרני.
מי היו הניאנדרתלים?

כולנו נולדנו לעולם בו אנחנו בני האדם היחידים; אבל מבחינה אבולוציונית, זהו מצב חדש לגמרי. רק לפני כמה עשרות אלפי שנים חיו במקביל מספר מינים של בני אדם, איתם באנו במגע, החלפנו מידע ואף הבאנו צאצאים משותפים. לא הרבה ידוע על הרכיבים הגנטיים שמייחדים בני אדם מודרניים והאם הייתה להם השפעה על העובדה שאנו מין בני האדם היחיד ששרד. האדם הניאנדרתלי התפתח והופיע בתקופת הפליאולית התיכון, החל מסביבות 400-300 אלף שנה לפני ימינו. הוא חי בדרום אירופה, במזרח התיכון ובמערב אסיה. מבחינה אנטומית, האדם הניאנדרתלי נראה מעט שונה מאיתנו: בעל רכס גבות בולט ומאסיבי, אף גדול וגוף נמוך ומוצק. נפח המוח שלו היה גדול בממוצע מזה שלנו, אבל גנים רבים מאוד שעיקר פעילותם במוח עבדו בצורה שונה. לכן, יש הסוברים שהיו הבדלים קוגניטיביים בין מיני בני האדם.
לפני כ-50 או 60 אלף שנה, כאשר החלו בני אדם מודרניים לצאת מאפריקה, הם פגשו את קרוביהם הניאנדרתלים. על מהות המפגש לא ידוע הרבה, אך מחקרים גנטיים מראים כי שתי האוכלוסיות העמידו צאצאים משותפים. שלדים של ניאנדרתלים אותרו ואובחנו לראשונה בעמק ניאנדר בגרמניה, ומשם קיבל המין את שמו (Homo neanderthalensis).
האדם הניאנדרתלי השתמש באש באופן קבוע, צד חיות גדולות ויצר כלים בטכניקות מתוחכמות. הוא שרד מאות אלפי שנים על פני שטחים נרחבים. למרות זאת, לפני כ-30 אלף שנה, כמה אלפי שנים לאחר הגעתו לאירופה של האדם הנבון, ההומו ספיאנס (Homo sapiens), האדם הניאנדרתלי נכחד. עם זאת, מחקרים גנטיים עכשוויים מציעים כי למעשה האדם הניאנדרתלי נטמע בתוך אוכלוסיית ההומו ספיאנס וכי אנו נושאים גנים של ניאנדרתליים.
חלק מהחוקרים סבורים שהתרבות הטכנולוגית המפותחת יותר של האדם המודרני אפשרה לו לשגשג בעולם משתנה, שבו הניאנדרתלים לא הצליחו לשרוד. לאדם המודרני היו סוגים רבים ומגוונים יותר של כלים, בגדים ועוד, וכבר בשלב זה הוא הראה נטיות אמנותיות מפותחות יותר. מסיבה זו, חוקרים רבים טענו שהתכשיטים מצרפת לא יכולים להיות שייכים לניאנדרתלים.
צוות של חוקרים ממדינות שונות באירופה ביקש ליישב את המחלוקת על-ידי בדיקת שברי עצם שנמצאו סמוך לחרוזים. חלקי העצם הללו היו מעטים וקטנים, וה-DNA שהיה בהם התפרק עם הזמן – לא ניתן היה להפיק ממנו שום מידע. החוקרים פנו למקור אחר שיוכל לעזור בזיהוי: חלבונים. כאן נכנס לתמונה מת'יו קולינס מאוניברסיטת יורק בבריטניה, מחלוצי המחקר על חלבונים עתיקים. יחד, הם הצליחו להפיק מהעצמות את החלבון קולגן, מרכיב חשוב בעצם וחלבון נפוץ מאוד באופן כללי – הוא מהווה יותר מרבע מכלל החלבונים בגוף.
השלב הבא היה לבצע אנליזה כימית על החלבון. בגופינו יש עשרים סוגים שונים של חומצות אמינו, שהן אבני הבניין של החלבונים. חלבונים שונים מכילים פרופורציות שונות של הסוגים הללו, בסדר משתנה. הרצף המדויק נקבע על-ידי הגן שאחראי על ייצור החלבון. הקולגן שהופק מהעצמות העתיקות הכיל כמות רבה של חומצת האמינו אספרגין, בשונה מהקולגן שבגופינו, שהוא עשיר בחומצת האמינו אספרטט. הרצף של הגנום הניאנדרתלי נקבע במחקרים קודמים, בעזרת עצמות שמורות יותר, ולכן החוקרים יכלו לבדוק כיצד צריך היה להיראות חלבון הקולגן שלהם. הם מצאו כי אכן, הגן לקולגן של הניאנדרתלים ייצר חלבון עשיר באספרגין. כך הם יכלו לקבוע שהעצמות היו שייכות לניאנדרתלים, ולא לבני אדם מודרניים – ושהם ככל הנראה היו אלו שיצרו את התכשיטים
הבדיקה גילתה עוד משהו שלא קשור ישירות לשאלת התכשיטים; החלבון שנמצא היה מסוג שנפוץ בעצמות כאשר הן עדיין גדלות. עובדה זו, יחד עם איזוטופים מסוימים של חנקן שנמצאו בעצמות ומאפיינים תינוקות יונקים, הביאו את החוקרים למסקנה שהן היו שייכות לתינוק ניאנדרתלי שמת טרם זמנו.
במהלך 150 השנים האחרונות נוסף מידע רב אודות האדם הניאנדרתלי ומקומו בסכימת האבולוציה של האדם. במקביל, הפירושים שניתנו למידע הזה השתנו גם הם באופן משמעותי. מהגילוי הראשוני של מאובני הניאנדרתלים במאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20, פליאונטולוגים נטו לראות בהומינידים השונים נציגים של ענפים צדדיים של המין האנושי "האמיתי". לכך הצטרף הרצון לראות את התפצלות והיבדלות השושלת האנושית של ימינו כדבר שהתרחש רק בזמנים הפרהיסטוריים, ללא התחשבות בתהליכים מאוחרים יותר הקשורים בנדידת העמים. הפרדיגמה הזו הלכה יד ביד עם מיון גזעני במידת מה של בני האדם העכשוויים, והצגת העמים הלא-אירופים כשושלות נפרדות ופחות מפותחות. דווקא הגילוי האחרון מוכיח שוב שהניאנדרתלים היו שונים מאיתנו, אך לאו דווקא נחותים ביכולותיהם, והייתה להם תרבות מפותחת משלהם. ייתכן שאם היו שורדים עד ימינו, היו מהווים חלק שווה ומעניין במשפחת העמים.

מקורות:

1. Neandertals made their own jewelry, new method confirms
2. מחקר חדש מסביר מדוע הניאנדרתלים לא שרדו לימינו
3. המאמר – Palaeoproteomic evidence identifies archaic hominins associated with the Châtelperronian at the Grotte du Renne
4. Drell, J. R. R. (2000). "Neanderthals: A History of Interpretation." Oxford Journal of Archaeology 19(1): 1-24

עריכה לשונית: לנה קלמיקוב