הספינה ממגדל הזבובים בעכו, הנחשבת לספינה הטרופה הראשונה שנמצאה מול חופי ישראל, התגלתה בסקר מגנטומטרי ימי בשנת 1966 בנמל עכו, בין מגדל הזבובים לקצה הדרומי של שובר הגלים, בעומק של כארבעה מטרים.
עם גילויה של הספינה, על ידי ד"ר אלישע לינדר וד"ר אלכסנדר פלינדר, עלתה סברה שמדובר בספינה שטובעה בכניסה לנמל על ידי הבריטים, שביקשו למנוע את כניסת צי נפוליאון לעכו בשנת 1799.
ממצאים נוספים שנאספו בספינה הטרופה לאורך השנים על ידי פרופ' אבנר רבן וד"ר ריצ'רד סטפי, מניח היסודות למחקר הארכאולוגי התת-ימי בארץ ובעולם, העלו שהספינה קטנה ממה שהעריכו בתחילה.
במחקר המשלב ארכאולוגיה ימית וחקר מתכות, הצליחה מעין כהן, תלמידת מחקר מאוניברסיטת חיפה - University Of Haifa לפענח את הרכבם הכימי של המסמרים ששימשו בבניית הספינה, כך הביאה כהן להתקדמות נוספת לעבר פתרון תעלומה שנמשכת יותר מ-50 שנה. במחקר, שנעשה בהובלת ד"ר דבי צויקל ופרופ' יעקב כהנוב מהחוג לציוויליזציות ימיות והמכון ללימודי ים ע"ש רקאנטי באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם ד"ר דנה אשכנזי מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' עדין שטרן מאוניברסיטת באר שבע, נלקחו מהספינה יותר מ-100 מסמרי פליז, חלקם עדיין היו נעוצים בדפנותיה, לבדיקת מעבדה . לאחר שעברו בדיקות מטלורגיות שונות נקבע כי מוצא הספינה מאירופה, יעודה מסחר ומועד טביעתה במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה.
הספינה נחפרה במשך שלוש עונות בשנים 2012, 2013, 2015. עונת החפירה התת-ימית הרביעית והאחרונה באתר התקיימה בחודש ספטמבר 2016 בהשתתפותם של עשרות צוללים מתנדבים מישראל ומחו"ל, סטודנטים מאוניברסיטת חיפה וקדטים מבית הספר לקציני ים בעכו, ששימש כבסיס המשלחת.
כיצד מתבצע מחקר הממצאים התת -ימיים? להלן כמה דוגמאות מייצגות של שיטות המחקר אשר משמשות במחקר הספינה: ארכאומטלורגיה, טיפולוגיה ודנדרוכרונולוגיה.
מחקר ארכאומטלורגי של ממצאי מתכת
המטלורגיה עוסקת בניתוח הקשר שבין המיקרו-מבנה והתכונות של החומר לבין תהליכי הפקתו וייצורו (כולל שיטות יציקה, טיפולים תרמיים ושיטות עיבוד), בעוד שהארכיאומטלורגיה מחברת בין המטלורגיה של הממצאים להקשרם הארכאולוגי.
מחקר טיפולוגי
טיפולוגיה היא שיטה מקובלת למיון, לסיווג ולתיארוך של ממצאים ארכאולוגיים. פירושו של המונח הוא תורת המיון על פי טיפוס הממצא ותיארוכו היחסי (מוקדם או מאוחר יותר מממצאים אחרים). בשיטה זו מפרידים בשלב ראשון של המיון בין קבוצות ממצאים שונות על פי מכנה משותף רחב. על סמך זיהוי הממצא, צורתו, הרכבו וכדומה, ניתן לשער את גילו (שיטה יחסית). התיארוך מותנה בקיומו של מאגר ידע קודם וסולם יחסי להשוואה.
דנדרוכרונולוגיה
תיארוך באמצעות טבעות עצים. טבעות העץ נוצרות בכל שנה, אך עוביין מושפע בעיקר מכמות המשקעים. סדר הטבעות (צריך שיהיו לפחות 100 בדגימה), והדגם שהן מתוות, מאפשרים לזהות קשר בין טבעות עצים שהתקיימו בתקופות חופפות ולקבוע את גילן. לטובת התיארוך יש צורך בבסיס נתונים רחב ובהגדרת המקום שבו גדל העץ. מקום הגדילה אינו תמיד בר-זיהוי, בעיקר כשעץ לבניית ספינות היה מוצר שנסחר.
שי שמש, מצוות הדף, חוקר את הספינה במסגרת החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. מחקרו מתמקד במעטה הספינה, כלומר מערך התרנים, המפרשים והחבלים. במסגרת המחקר ינסה לתאר כיצד נראה מעטה הספינה, מה אפיין את חלקיו השונים, מתי והיכן יוצרו. שיטת המחקר משתמשת בכלים שהוצגו כאן: טיפולוגיה, דנדרוכרונולוגיה וארכאומטלורגיה.
מכלול הממצאים שנמצאו בספינה הטרופה יכול ללמדנו את סיפורה של הספינה, את סיפור האירוע שבעטיו טבעה והיבטים שונים על התקופה כולה. תוצאות הבדיקות יסייעו לתארך את הספינה באופן מדויק יותר, יאפשרו את זיהוי הממצאים ודרך ייצורם, ואף יעשה ניסיון להציע תיאור מלא של מעטה כלי השיט ואולי לפתור סופית את תעלומת מוצאה של הספינה ונסיבות טביעתה.
 
מקורות:
רבן, א., 1986. שבר ספינה ממצור נפוליאון על עכו (1799). ידעיה, מ. (עורך), קדמוניות הגליל המערבי קובץ מאמרים, משרד הביטחון והמועצה האזורית מטה אשר – החוג האזורי לידיעת הארץ, תל אביב: 195–208.
מאמר: https://goo.gl/bRyX7B
https://goo.gl/0WmakU -כתבה מצולמת
כתבות בעיתונות:
https://goo.gl/N7EwkG
https://goo.gl/mYBNfo
https://goo.gl/JOD8AJ
https://goo.gl/EzI4AF