אומות העולם, שהתכנסו בסוף ספטמבר בג'והנסברג שבדרום אפריקה במסגרת #Cop17 של CITES דנו באפשרות להגביר את ההגנה על פילי הסוואנה באפריקה. בסופו של דבר התומכים בהגברת ההגנה לא הצליחו לגייס את הרוב הדרוש. מי שהכריע את הכף נגד הגברת ההגנה היה דווקא האיחוד האירופי.
אמנת CITES מקטלגת למעשה בעלי חיים, שנמצאים ברמה כלשהי של סכנת הכחדה, באחד מתוך שלושה נספחים (אפנדיקסים), שמשקפים את רמת סכנת ההכחדה של המינים. כיצד בדיוק עובדת האמנה ומהם סדרי הגודל של הסחר בבעלי חיים ובצמחים תוכלו לקרוא בפוסט הזה: https://goo.gl/OzdbL8
בקצרה נאמר רק שהמינים הנמצאים בנספח 1 נמצאים בסיכון הכי גבוה, והסחר בהם אסור לחלוטין. באפנדיקסים 2 ו- 3 נמצאים מינים ברמות סיכון נמוכות יותר, שהסחר בהם מותר אך נמצא תחת פיקוח. באופן חריג, הסכים CITES לחלק את פילי הסוואנה האפריקאים בין אפנדיקס 1 - שבו נמצאים הפילים במזרח, מרכז ומערב אפריקה, לאפנדיקס 2 שבו נמצאים הפילים בדרומה של אפריקה.
משמעות הסיווג בנספח 2 היא שעם אישור מיוחד של CITES, המדינות בדרומה של אפריקה יכולות למכור מאגרים של שנהב (בדרך כלל מהחרמות) כפי שמכרו בוטסוואנה, נמיביה וזימבאבווה ליפן בשנת 1999. מכירה נוספת של שלוש המדינות הנ"ל ודרום אפריקה התקיימה גם ב- 2008 לסין וליפן. מחקר שנערך ב 2016, הראה כי המכירות החד פעמיות האלו מעוררות עוד יותר את הדרישה לשנהב באסיה, מה שמביא כמובן לעליה באספקת השנהב הלא חוקי, מה שכמובן מצריך הגברה של הצייד הלא חוקי. לכן הנטייה היום היא לא לאפשר מכירות כאלו, ומדינות אף משמידות באופן יזום והפגנתי מאגרי שנהב מוחרם במקום לנסות ולמכור אותו, כמו שעשתה למשל קניה באפריל השנה (ראו פוסט: https://goo.gl/YXdqBt)
כפי שסיפרנו לכם בכמה וכמה פוסטים קודמים (במקורות) מצב הפילים באפריקה בכי רע והוא הולך ומדרדר בקצב מסחרר. נכון להיום בכל רבע שעה נקטל פיל באופן בלתי חוקי. אומדן הצייד הבלתי חוקי עומד על 30,000 פילים בשנה, ואוכלוסיית הפילים האפריקאים כולה עומדת על פחות מ 400,000 פילים. נציג גבון אמר שלפחות טון שנהב נקצר בכל חודש במדינתו. הוא ציין גם שכ- 1000 פקחים איבדו את חייהם בעשור האחרון בעת מילוי תפקידם במלחמה בסחר הלא חוקי בבעלי חיים.
ההצעה בה דנו בוועידה הייתה להעלות את כל הפילים באפריקה לנספח 1, מה שיסתום את הגולל לחלוטין על הסחר בשנהב, והוא יהיה אסור לגמרי בכל הרמות - לאומית ובין לאומית. את ההצעה יזמה קניה יחד עם קבוצה של 29 מדינות אפריקאיות שמחזיקות בכ- 40% מאוכלוסיית פילי הסוואנה. לכל המדינות האלו יש אוכלוסיות קטנות שהולכות ונעלמות בקצב מדאיג, מה גם שפילים עוברים בין מדינות במסעותיהם אחר מזון זמין, ולא סביר שהם יהיו מוגנים במדינה אחת אך לא מוגנים באחרת.
על מנת להעלות את הפילים לנספח 1 היה צורך ברוב של שני שליש מהנציגים שיצביעו בעד ההצעה. אם ההצעה היתה מתקבלת, היה מועבר מסר חד משמעי לעולם ובעיקר לציידים הלא חוקיים ולשאר הפעילים בסחר הבלתי חוקי בשנהב - הפילים מחוץ לתחום!
בין המתנגדים להצעה היו שלוש מדינות אפריקאיות: דרום אפריקה, בוטסוואנה וזימבאבווה. בשלושתן (וגם בנמיביה) הפילים נמצאים בנספח 2.
שלוש הארצות הללו התנגדו להעלאה לנספח 1, בטענה שאוכלוסיות הפילים אצלן במצב טוב, הן מנוהלות בצורה מוקפדת, וכמו כן יש להן אינטרס לשמר את האפשרות לסחור בשנהב בעתיד. המדינות המתנגדות גם הדגישו את החשיבות שבהכנסות הפוטנציאליות ממכירת השנהב, שחיוניות לדעתן על מנת לממן את שימור הפילים וגם על מנת לתגמל את האוכלוסייה המקומית הכפרית בארצות אלו, שהקונפליקט בינה ובין הפילים הוא בהחלט דבר שיש לקחת בחשבון.
אוכלוסיות הפילים במדינות אלו לעיתים גדלות מעבר לכושר הנשיאה של השטח. פילים עלולים לחסל בלילה אחד תבואה שאיכר עבד שנה שלמה לגדל, ובה תלויה כל יכולת ההשתכרות שלו.
ללא ספק, הסיפור מורכב, המצב משתנה בין האזורים השונים באפריקה, ומעורבים כאן עניינים נוספים כמו פוליטיקה והכנסות פוטנציאליות של מליוני דולרים. השאלה שעלתה היא האם המדינות האפריקניות שמזלן שפר עליהן (מכל מני בחינות) ואוכלוסיות הפילים בהן נמצאות בסיכון נמוך יותר, יכולות להרשות לעצמן לא לתמוך בשאר מדינות היבשת שמאבדות את אוכלוסיות הפילים שלהן בקצב מסחרר?
האיחוד האירופי התנגד להעלאה בטענה שהאוכלוסיות הדרומיות של הפילים לא עומדות בקריטריונים הביולוגיים שמצדיקים העלאה לנספח 1. התנגדותו הייתה קריטית - בעוד ש- 66 מדינות היו בעד העלאת הפילים לנספח 1, 44 מדינות היו נגד (היו גם 12 נמנעים). מכיוון שהאיחוד האירופי הצביע בתור גוש אחד, כל 28 הקולות של המדינות החברות בו הלכו ישירות ל"נגד", והיוו גוש חוסם שמנע את ההגעה לרוב של שני שליש בעד - מה שהכריע את הכף והפיל את ההצעה.
עם הסירוב של האיחוד האירופי הסכימו גם ארגון ה WWF וTRAFFIC - the wildlife trade monitoring network וגםZoological Society-London. הם טענו שהיושרה של CITES נמצאת בסכנה אם ההחלטה תעבור, וגם הם סברו שהנתונים הביולוגיים של אוכלוסיות הפילים הנדונים אינם הולמים את הצורך בהעלאתם לנספח 1.
קלוין אלי מה International Fund for Animal Welfare - IFAW, שתמכו ביוזמה, אמר הכישלון להכליל את כל הפילים באפריקה בנספח 1 הוא בגדר אסון. "זוהי טרגדיה לפילים. בזמן זה, כשאנו רואים כזו עליה דרסטית בטבח הפילים לשנהב, זה בדיוק העיתוי הנכון שבו על הקהילה העולמית להתגייס ולומר לא עוד".
הנציג של TRAFFIC - the wildlife trade monitoring network טום מיליקן, מומחה לניטור סחר בפילים, אמר כי "ההגדרה המדוייקת של הפילים ב CITES היא לא הנקודה הקריטית בשרידותם. כל ההגנה "על הנייר" שבעולם לא תצליח לפצות על אכיפה רשלנית, שחיתות וניהול לא יעיל" . הוא טוען שההצלחה האמיתית של הפגישה היא האמצעים לעודד את המדינות שנכשלות במניעת הסחר.
חלק מהמתנגדים אמרו שמה שצריך באמת זה לגדוע את הביקוש לשנהב על ידי חינוך ואכיפה בשני הצדדים, וזה באמת נושא שמשום מה לא זוכה למספיק תשומת לב. כולם מדברים ומתעסקים במעשה המחריד עצמו של טבח הפילים. אבל הציידים הפושעים האלו הם רק היד המבצעת, והחוליה האחרונה והקטנה ביותר בשרשרת ארוכה של בעלי תפקידים שמוציאים לפועל את הקטל ההמוני הזה, שמסתיים בשכיות חמדה שעומדות, בסופו של דבר, על המזנון בסלון של אנשים ברחבי דרום מזרח אסיה. הכוחות המניעים את הסחר הם הפשע המאורגן וארגוני טרור. נגד כל אלו - האנשים הפשוטים שחושקים בקישוטי שנהב וארגוני פשע - צריך לנקוט באמצעים באופן מיידי ובמקביל. נראה שהצד הזה של המשוואה, שבעצם מניע את כל העניין לא זוכה לתשומת הלב הראויה.
כמו שאמרו, העניין מורכב ומעורבת בו גם פוליטיקה. כך למשל, פטרישיה אוורי, ממזכירות הקואליציה האפריקאית למען הפילים African Elephant Coalition לוקחת את חוסר התמיכה של האירופאים כעלבון של ממש לאפריקאים, ורואה בו המשך של מסורת האימפריאליזם האירופאי.

ונסיים בנקודה של תקווה:
הצעותיהן של נמיביה וזימבאבווה לפתוח את שוק השנהב במדינתם למכירה נדחו על הסף.
כמו כן, כל 182 הנציגים של המדינות הסכימו בפעם הראשונה, פה אחד, ששווקי השנהב המקומיים בתוך המדינות צריכים להיסגר. גם תהליך שיכול היה לאפשר מכירה חד פעמית של סטוקים של שנהב נגדע והוסכם על אמצעים קשוחים יותר נגד מדינות שכושלות בשליטה על מניעה של סחר בשנהב.
אז למרות דחיית ההצעה להעלות את כל הפילים לאפנדיקס 1, אולי בכל זאת יש כאן צעד קטן בכיוון הנכון. בתקווה שהצעדים הקטנים האלו יצליחו להיות צעד אחד אחד לפני הירידה המסחררת של אוכלוסיית הפילים ויצליחו לעצור אותה לפני שיהיה מאוחר מדי. 
---------------------
מקורות:

1. ההצעה שעלתה להצבעה - https://goo.gl/Gld3iL
2. כתבה - https://goo.gl/ByUA8a
3.  כתבה נוספת - https://goo.gl/lbrhNa
4. מנשיונאל ג'אוגרפיק- https://goo.gl/i6GFPb
5. פילים באתר CITES - https://goo.gl/V17HPX
6. ידיעה בסוכנות רויטרס - https://goo.gl/FzvKCe
7. סדרה של שלושה פוסטים שלנו על הפילים (בפוסט הראשון הפניות לבאים אחריו) - http://lbscience.org/2016/03/16/עתיד-הפילים-בידינו-חלק-א/ ‎
8. פוסט ספירת הפילים הגדולה - https://goo.gl/SvF241