מדע גדול במדינה קטנה – חזונו ופועלו של שמעון פרס.

שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, ראש הממשלה לשעבר, זוכה פרס נובל לשלום, דוקטור כבוד של מספר אוניברסיטאות ובעל אות הנשיא ועיטור הזהב של הקונגרס האמריקני, הלך הבוקר בדרכו האחרונה. במרבית 93 שנותיו פעל כמעט ללא לאות למען מדינת ישראל בשדות רבים, כשתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות היו מהבולטים שבהם.

כמעט בכל תפקיד ציבורי אותו מילא, גילה פרס עניין ברתימת המדע והטכנולוגיה לטובת פיתוח מדינת ישראל. כאיש חזון אופטימי האמין פרס בכוחם של המדע והטכנולוגיה לשנות את המציאות האנושית ולקדם אותה אל עתיד טוב יותר. החזון והעניין של פרס בטכנולוגיה שימושית לעתיד הרחוק, הביאה לכך שנתפס בעיני אחדים כאיש בעל מעוף, ובעיני אחרים כבעל חלומות לא מציאותיים.

הבנתו הראשונה של פרס בחשיבות היתרון הטכנולוגי היתה כאשר בשנת 1947 קיבל תפקיד אחראי רכש בהגנה. החל משנת 1949 מילא שורה של תפקידים בכירים במשרד הביטחון ועסק בהתעצמות ומחקר של חילות הים והאוויר שאך זה הוקמו. בין השאר קידם איתור מקורות בחו"ל להצטיידות בנשק חדיש; הניח יסודות לתעשייה האווירית והאלקטרונית והרחבתה של התעשייה הצבאית; פעל לטיפוח המחקר והפיתוח המדעי, לרבות הקמתה של הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל); ועסק בהקמת הכורים הגרעיניים של ישראל בדימונה ובנחל שורק.

בשנים שקדמו למלחמת סיני (1956) הוביל שמעון פרס את כינון היחסים הביטחוניים ההדוקים עם צרפת. הקשרים שרקם עם ראשי הממסד הביטחוני הצרפתי תרמו תרומה מכרעת להתעצמות הצבאית של ישראל, ובכלל זה רכש של מטוסי סילון וטנקי מערכה. לאחר המלחמה, הניח את היסודות לשיתוף פעולה ביטחוני עם מערב-גרמניה, במסגרתו סיפקו הגרמנים לישראל, עד אמצע שנות השישים, מערכות נשק רבות. כמנכ"ל משרד הביטחון קידם פרס את תחילת הייצור העצמי של מטוס ה"פוגה מגיסטר" ושיגורו לחלל של הטיל "שביט", שסימל את כניסת ישראל לתחום חקר החלל.

בשנות ה 80 וה 90 מיקד שמעון פרס את פעילותו בתחום המדיני/ בטחוני כשר וראש ממשלה. במסגרת זו המשיך לתכנן ולהגות פרויקטים שונים אשר תכליתם לקדם טכנולוגית את ישראל ולשפר את שיתוף הפעולה האזור. בין השאר הגה את פרויקט "תעלת הימים" ומיזם "מובל הימים", אשר יוכלו להעביר מים מהים התיכון וממפרץ אילת לים המלח, תוך יצור חשמל וריכוז תעשיית היי-טק בינלאומית במשולשי הגבולות.

לאחר כניסתו לתפקיד נשיא המדינה המשיך שמעון פרס לקדם את המדע הישראלי ביתר שאת. הוא יזם בשנת 2008 את תכנית מדעני וממציאי העתיד, למצוינות מדעית בקרב בני נוער. הוא קיים בשנים 2008-2013 – את פורום "ועידת הנשיא: פונים אל המחר", אשר אירח פאנלים בינ"ל בנושאים מדעיים ואחרים. הוא חיזק, בהתאם לחזונו העדכני, את המחקר והפיתוח של הננו-טכנולוגיה ושל חקר המוח.

גם לאחר פרישתו מתפקיד נשיא המדינה המשיך פרס לייצג את המדע הישראלי בארץ ובעולם. בין השאר השתתף בפורומים בינ"ל כנציג של חברות ישראליות וכיבד בנוכחותו השקת מיזמים ישראליים (כדוגמת שלוחת הטכניון בסין). הוא המשיך להפיץ בארץ את חזונו במסגרת מרכז פרס לשלום, באמצעי התקשורת, בבלוגים פעילים ובביקורים במיזמים.

שמעון פרס ז"ל הותיר אחריו מורשת ארוכה של פעילות למען המדע וחזון מפורט לעתיד. בראייתו המדע הוא הכרח במדינת ישראל הקטנה בשטח אך גדולה בכישרונות. העתיד נמצא בחדשנות, אם נעודד את המדע ונוביל פיתוחים טכנולוגיים חדשים נתרום ליציאה מעוני, לחינוך ולמיגור הרעב לא רק בארצנו, אלא במזרח התיכון כולו. פרס הדגיש כי איננו יכולים להתעלם מעובדות החיים, כשם שסין גדולה, כך אנו קטנים, אך השאלה האמיתית היא כמה מדענים יש לנו לכל קילומטר רבוע. לישראל יש את כל הכלים הנחוצים כדי להפוך לשחקנית חשובה בשוק הבינלאומי והיא יכולה להפוך למעבדה מפותחת היטב. בידינו היכולת לבחור מספר תחומים בהם נהיה חזקים, מובילים, הטובים ביותר. פרס הציע לדוגמה לנצל את עליונותה המדעית של ישראל בתחום החקלאות בסיוע טכנולוגיה ולמסחר את הידע שרכשנו. תחום נוסף בו ראה פרס פוטנציאל גדול למדינת ישראל הוא הרפואה. בראיון שנתן באפריל 2015 הציג פרס כי ישראל היא הרביעית בעולם במספר הפטנטים לראש בתחום הביו-פרמה, ולישראל יש את הפוטנציאל האינטלקטואלי להפוך למרכז רפואי של מדעי החיים. בראייתו הרפואה היא מדע המתחבר למכנה המשותף האנושי של כולנו ויכולה להוות גשר לחיבור אמיתי בין העמים.

פרס האמין תמיד בחשיבותם של המדע והטכנולוגיה לפיתוחה של מדינת ישראל ולחוסנה, אך גם זיהה את הפוטנציאל שלהם כמפתח לשלום. הוא היה אחת מעמודי התווך אשר תרמו במשך שני דורות למיצובה של ישראל כמעבדה גלובלית מקורית ונועזת בחזית ההתפתחות המדעית בעולם כולו.

"הכור בדימונה היה מדע בדיוני, התעשייה האווירית היתה מדע בדיוני. כל מה שעשינו היו אז חזיונות בדיוניים וכיום הם המרכז והלב של מדינת ישראל."

מקורות

שמעון פרס - אתר הכנסת של ישראל

כתבה על שמעון פרס בעיתון דה-מרקר

כתבה על יוזמה של שמעון פרס להקים בישראל מרכז עולמי לפיתוח חקר המוח

שמעון פרס בריאיון לאתר הידען: "העתיד טמון בננוטכנולוגיה"