המנגל הראשון בעולם
01/09/2016
לפני שש עשרה שנים, עבודות התשתית להרחבת כביש חמש באזור ראש העין חשפו במקרה צוהר חשוב לעבר. פיצוץ שנועד לסלק סלעי גיר ענקיים מתוואי הכביש המתוכנן, חשף מערה קרסטית ענקית, שהייתה קבורה שם במשך כמאתיים אלף שנה. קפסולת הזמן, שנפתחה בפעם הראשונה, חשפה עדות נדירה לשלב קריטי בהתפתחות האנושית, ומערת קסם הפכה לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים ביותר בעולם.
לפי פרופסור רן ברקאי, מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ומנהל החפירה במערת קסם יש לתגלית חשיבות בינלאומית.
המערה המיוחדת הזו משקפת שלב לא מוכר בהיסטוריה של המין האנושי. חיו בה אנשים שהתנהגו באופן שונה מכל אלה שחיו שם קודם לכן. הם לא רק התנהגו באופן שונה הם גם נראו שונים. יתכן שהם היו יותר דומים לנו, ולא לאב הקדמון שלהם ההומו ארקטוס.
פרופסור אבי גופר מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ומנהל שותף בחפירה, מספר על בני האדם הקדמונים שהשאירו במערה כמויות נכבדות של כלי צור ועצמות בעלי חיים. לדבריו, כל מה שנעשה שם לא דומה למה שנעשה קודם לכן: טכנולוגיות סיתות, התנהגויות, טכניקות צייד, ארגון האתר, שימוש באש ועוד. לפי הממצאים הם ייצרו סכינים מצור, פריטים גדולים, להבים שיש להם קצה חד, שניתן להחזיק אותם ביד אחת ולחתוך, אלו הסכינים הקדומים ביותר בהיסטוריה של האדם. לשם המחשה באירופה שנחשבת לערש האדם המודרני ייצרו להבים כאלו לפני כשלושים אלף שנה, במערת קסם ייצרו את הלהבים לפני 400 אלף שנה. ניתן לומר, שמה שקרה כאן בישראל לפני כמעט ארבע מאות אלף שנים מקדים את כל העולם במאות אלפי שנים, כך שכבר אז - היינו סוג של אומת סטרטאפ.
אחת התגליות הבולטות במערת קסם, היא מציאת העדות העתיקה ביותר בעולם לצליית בשר לאכילה. באתר נמצאו הרבה עצמות ששרופות באש, תופעה חדשה לאותה תקופה, במיליון השנים קודם לכן אין ממצאים לעצמות שרופות ובני האדם אכלו כנראה בשר נא.
תהליך התכלות המינרלים בתוך העצם גורם לה לקבל צבע אחר בכל שלב, וכך ניתן לנתח לאחור באיזו סיטואציה העצם נשרפה: בישול, מדורה, כבשן וכו'. אם מנתחים את הצבע והמרקם של העצם השרופה, ניתן לדעת באיזו טמפרטורה היה היתה, ממאתיים מעלות צלסיוס ועד יותר מאלף. דרך הטמפרטורה, יש ביכולתנו לשער אם הבשר נצלה על אש גלויה, בסיר, מחבת או בכבשן. במערת קסם יש למעשה את העדות הכי הקדומה בעולם ל"מנגל" - צלייה של בשר על האש.
כמה מילים על התפריט הבשרי של האדם הקדמון:
חוש הטעם מילא תפקיד חיוני בחיי האדם מאז ומתמיד והיתה לו השפעה גדולה על העדפות המזון של אנשים. על פי התגלית האחרונה של גנים הקשורים בטעם הניאנדרטלי וההנחה כי העדפות טעם היו קיימות גם בתקופה הפליאוליתית, ניתן להניח, כי עוד מאז העדפות טעם במזון היו מוטמעות הן חברתית והן תרבותית.
ידוע כי התפריט הקדמוני טרם ביות בעלי החיים, היה מורכב ממה מחיות הבר שחיו בסביבת המחיה, אך היתה משמעות גם לערך התזונתי של המזון ולטעם שלו.
ממצאים שונים מחברים את הטעם ואת התרבות האנושית בתקופה הפלאוליתית דווקא לציד פילים. בשר הפיל שיחק תפקיד משמעותי בתזונה של האדם הקדמון במקומות שונים בעולם. יתר על כן, עדויות ארכיאולוגיות בשילוב עם תצפיות אתנוגרפיות וחקר ממותות קפואות, הראו כי דווקא הפילים הצעירים נחשבו למעדן, אם בגלל טעם בשרם ואם בגלל תכולת השומן שלו וערכו התזונתי.
בסופו של דבר, בתי הגידול המשותפים לבני האדם הציידים-לקטים ולפילים לא היו לטובת הפילים, והפילים עם הזמן הלכו ונעלמו עקב ציד יתר. בחברות מסוימות השכילו להבין זאת והחלו לקיים יחסי גומלין עם הפילים, ציד מתוכנן ואף סוג של דו קיום. תופעה מעניינת היא שלאורך השנים, למרות טעמו המועדף של הפיל, החל להיווצר, בחברות מסויימות ,טאבו לפיו אין לאכול אותו, אם מתוך שימושיו האחרים לטובת האדם או מתוך רחשי כבוד למין המיוחד זה של בעל חיים.
מקורות
[1] Elephants are people, people are elephants
[3] YNET: הצצה למקום שבו גרו ראשוני בני האדם
[4] ד"ר רון ה. בטלר (Ron H. Butler) מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה
דוקטורנט לארכיאולוגיה, בעל תואר שני מהחוג לציוויליזציות ימיות מאוניברסיטת חיפה. בין השאר, שי עוסק בביולוגיה ואקולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה ובחברה להגנת הטבע.
