שוניות האלמוגים בעידן המודרני מושפעות מבעיות רבות הקשורות בגידול האוכלוסייה האנושית, בפיתוח מואץ ובלתי מבוקר של אזורי חופים, בתהליכי עיור ותיעוש מואצים ובתיירות אינטנסיבית. מכלול ההשפעות הללו גורם לדעיכה הדרגתית של המערכת האקולוגית במקומות מסוימים בשונית או לנזקים קיצוניים ובלתי הפיכים במקומות אחרים. לפי מחקרי המשרד להגנת הסביבה, הסכנות העיקריות להן נחשפות השוניות בחופי מדינת ישראל הן זיהומי נפט ממכליות, זיהומים תעשייתיים (כימיקלים שונים ומתכות כבדות), זרמי שפכים (במיוחד שמן בגשם ראשון), דשנים כימיים בחקלאות, חומרי סחף (סדימנט) שמקורם בבנייה בקו החוף, דיג יתר, ספורט מים (צלילה, סירות מהירות וכו'), איסוף אלמוגים לצורכי נוי ופיתוח חקלאות ימית. בתוך מכלול הסכנות הזיהומיות בחופי ישראל, מאמר זה מתמקד בזיהום הים בשמן.
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בשנת 2014, מדי שנה זורמים לים התיכון מעל 500 אלף טון של שמן והזיהום הפוטנציאלי השנתי הוא 360 מיליון טון של שמן המובל באוניות. הופעת כתמי שמן בים או על החוף תהיה בדרך כלל הסימן הראיתי הראשון המעיד על תקרית שפיכה או דליפה של שמן לים. כמות השמן שנפלט לים וסוגו יקבעו את הצורך להפעיל את תכנית המוכנות והתגובה לטיפול בתקריות זיהום ים. תוצאותיו של זיהום הסביבה הימית בשמן תלויות בכמה גורמים, בהם כמות השמן שנשפכה, סוגו ותכונותיו, תנאי מזג האוויר, מצב הים ומידת הישארותו של השמן בים או היפלטותו לחוף. תוצאות שפיכתו של שמן לים יכולות להיות הרות אסון עד כדי פגיעה בלתי הפיכה בסביבה הימית, בחי ובצומח, וכן יכולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת מבחינה כלכלית. תיתכן פגיעה בשימושי הים לנופש, לקיט, לשיט ולפעילות ספורטיבית ימית וכן לשימושי מסחר למיניהם – תעשייה, נמלים, תחנות כוח ומתקני התפלה. פעולות של דיג וחקלאות ימית עלולות להיפגע פגיעה קשה וממושכת, ובמקרים חריגים עלולה להיווצר פגיעה בלתי הפיכה.
התעמקות נוספת בנושא זה מגלה כי זיהומי נפט משפיעים גם על תהליכים ביולוגיים באלמוגים. במפרץ אילת הראו החוקרים לויה וקליין, כי תהליכי הרבייה נפגעים במיוחד מזיהומים אלו, דבר המשפיע על גיוס והתיישבות של האלמוגים בשונית. הזרמת חומרי סחף, המתיישבים על האלמוגים, יוצרת עכירות במים, שמונעת מהאור להגיע אל האצות השיתופיות שלהם, או עלולה לגרום לחנק שלהם (תופעת הלבנת אלמוגים). למרות שאלמוגים מסוגלים לסלק מעליהם כמויות קטנות של חומרי סחף על ידי הפרשת ריר, הרי שכמויות גדולות מדי של חומרי סחף הרסניות להם. את רוב הדוגמאות הללו לפגיעה בשונית ניתן למצוא גם במפרץ אילת, בו בולטות במיוחד בהשפעתן על שוניות האלמוגים בעיית השפכים ובעיית תיירות הצלילה. כיצד עליה בכמות השמן במים פוגעת בתנאי המחיה? ניתן בפשטות להסביר זאת בכך שהשמן מזהם או דוחה מזינים, חוסם את קרינת השמש ומוריד את נפח החמצן המומס במים.
כפי שקורה בסביבות אחרות, גם בסביבה הימית ישנן דילמות, שבמרכזן הקונפליקט בין פיתוח לשימור; שני הקטבים הללו חיוניים לרווחתו של האדם כחלק מסביבתו. השאלה בה אנו צריכים לעסוק, היא מציאת הנתיב הנכון ללכת בו. המשרד להגנת הסביבה מפעיל במפרץ אילת תחנה למניעת זיהום ים, המיועדת בעיקר לטיפול בדליפות של נפט. ישראל וירדן קיימו בעבר תרגילים משותפים להתמודדות עם דליפות, כאשר התרגיל האחרון התבצע לפני פחות משנה ובמהלכו תורגל טיפול בדליפת נפט ממכלית העוגנת בנמל עקבה. נמל עקבה הוא המוצא היחידי של ירדן לקבלת נפט דרך הים. דרך מפרץ אילת מגיעות מכליות נפט גם לצד הישראלי, אל הנמל של חברת קצא"א. הפתרונות אינם תמיד מובנים מאליהם, אך מבט על מצבן הביולוגי המתדרדר של השוניות במפרץ אילת כיום בהשוואה למצבן בעבר, מדגיש את החשיבות של שמירת הסביבה הימית של השונית, וההכרה בייחודיות של מערכת החיים בה.

תמונה:  Little Savage דרך ויקיפדיה

מקורות והרחבות:
1. המשרד להגנת הסביבה, 2014. התכנית הלאומית למוכנות ותגובה באירועי זיהום ים בשמן, 6–40.
2. המשרד להגנת הסביבה, 2012. מדריך לטיפול בזיהום שמן בים, 12–20.
3. לויה י. קליין ר., 1994. שונית האלמוגים. משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 10–65.
4. מכון טיהור שפכים (מט"ש) אילת/ עין נטפים, 2015. תכנית דיגום שנתית, 03.08.15.
דיווח על הנושא באתר "הארץ"