בסוף חודש יוני השנה נחשף באשקלון בית קברות פלישתי, ראשון מסוגו. בית הקברות הוא גולת הכותרת של ממצאי החפירות המתנהלות בגן הלאומי אשקלון מזה 30 שנה. יותר מ-160 שלדים נמצאו באתר קבורה שהתגלה בגן הלאומי באשקלון, ולצדם כלי נשק, תכשיטים ובקבוקי בושם (שנועד ככל הנראה לטשטש את ריח גופות המתים). בית הקברות היה בשימוש בין המאה ה-11 ועד המאה השמינית לפני הספירה וייחודו בכך שהמתים נקברו בשוחות באדמה ולא במערות קבורה חצובות בסלע.

ראש המשלחת הארכיאולוגית באשקלון, פרופסור דניאל מאסטר, מדווח כי ייחודו של בית הקברות הוא בשיטת הקבורה הוא שעד כה הניחו החוקרים כי הפלישתים קברו את מתיהם במערות קבורה שבהן הונחו המתים, בדומה למנהג הכנענים והעבריים. לאחר שנה נאספו העצמות לסרקופג (ארון קבורה) או מקום קבורה מרוכז, כפי שמלמד הביטוי התנ"כי "נאסף אל אבותיו", המתאר אדם שמת.

"בקברים כנעניים אפשר למצוא אוכל או מנורות ואלה אלמנטים שלא מצאנו אצל הפלישתים", מצביע מאסטר על הבדל בולט נוסף. גילוי בית הקברות יאפשר לחוקרים לשרטט את יישובי הפלישתים באופן מדויק יותר, וגם ניתן יהיה לזהות קברים שהתגלו בכל מיני מקומות בישראל שהיה ספק לגבי הזהות שלהם. "למדנו את המחלות שמהן סבלו אנשי העיר, הטראומות שהם עברו. אנחנו לא מדברים רק על משפחה, אלא על אוכלוסייה שלמה", מדגיש מאסטר את היקף הגילוי. "מצאנו כמות שווה של גברים ונשים, שקיבלו יחס זהה ונקברו באותו אופן". לדברי לורנס סטייגר, פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה של ישראל באוניברסיטת הארוורד ומראשוני החופרים באשקלון ב-1985, עם גילוי בית הקברות הפלישתי הראשון אפשר להתעלם מ-99% מהמחקרים שנעשו על שיטות הקבורה הפלישתיות ולהתחיל את המחקר מחדש.

אשקלון, ששמה נגזר מהמילה שקל, הייתה עיר נמל מרכזית במסחר הימי באגן הים התיכון מתקופת הברונזה עד לתקופת הצלבנים, אז היא נהרסה וננטשה עד לעת המודרנית. החוקרים מצאו שינויים תרבותיים עצומים באשקלון בסביבות המאה ה-12 לפני הספירה, אותה תקופה שבה מקורות מצריים מזכירים "אנשי ים" שהיגרו למזרח התיכון. חפירות מסוימות נערכו באזור כבר בתחילת המאה ה-19, אך חשיפת ההיסטוריה העתיקה של אשקלון נעשתה רק ב-1985 עם תחילת עבודתה של משלחת מהמוזיאון השמי באוניברסיטת הארוורד.

הפלישתים מתוארים בתנ"ך כאויביהם הגדולים של הישראלים הקדומים. הממצאים שהתגלו באשקלון ובאתרים פלישתיים אחרים מאשרים את המסופר בתנ"ך על מוצאם הזר של הפלישתים שהיגרו לארץ ישראל, כנראה מאזור כרתים, בדרך הים והיבשה והתיישבו במישור החוף הדרומי. שרידים לנוכחותם של הפלישתים התגלו עד כה בחפירות ארכאולוגיות באשקלון, באשדוד, בעקרון (תל מקנה), בגת (תל צפית) וברצועת עזה, והם מלמדים על שונותם התרבותית מהכנענים ומהישראלים הקדומים באותה תקופה.

אז מה עלה בגורל הפלישתים? בשנת 604 לפני הספירה הרס נבוכדנאצר מלך בבל את אשקלון והגלה את יושביה ביחד עם יושביהן של ערים נוספות בפלשת לארץ בבל (דרום עיראק של היום). ובכך תם פרק הפלישתים בארץ ישראל.
הממצאים מ-30 שנות החפירה באשקלון מוצגים בימים אלו בתערוכה שנפתחה ב-Rockefeller Museum בירושלים (תוצג עד 17.2.17). מדובר בתערוכה מקיפה, המגוללת את סיפורה של העיר אשקלון על פני 5000 שנות התיישבות מביאה למבקרים ממצאים רבים אשר טרם הוצגו. כאמור, אשקלון הייתה עיר נמל משגשגת שישבה בצומת מסחר יבשתי וימי, אבן שואבת לתרבויות רבות, ובהן הכנענית, הפלישתית, הפניקית, היוונית, הרומית, הפאטמית והצלבנית. מתרבותה החומרית העשירה נותרו שרידים רבים פסלי שיש, מטבעות, תכשיטים, צלמיות וחפצי קרמיקה.

מקורות

הראשון מסוגו: בית קברות פלשתי נחשף באשקלון

בית קברות פלישתי ראשון מסוגו בעולם התגלה באשקלון