צוללנים חובבים מצאו אוצר הכולל בתוכו מטבעות כסף, פסלי ברונזה וחפצים נוספים בנמל העתיק שלא מפסיק להפתיע.
לפני כשנה דווח בהתרגשות על מציאת מטמון זהב פטימי מלפני כ-1000 שנה בקיסריה, ובו יותר מ 2500 מטבעות. תיבת ההפתעות שנקראת "נמל קיסריה" לא מפסיקה להפתיע כל פעם מחדש ובפסח השנה מצאו צמד צוללים חובבים אוצר הכולל מטבעות כסף, פסלי ברונזה וחפצים נוספים, אשר ירדו למצולות יחד עם ספינתם לפני כ-1600 שנה. מעניין מה תהיה התגלית המופלאה הבאה שתצא ממצולותיו?
הגילוי המקרי של שני הצוללים בנמל העתיק של קיסריה הוביל לחשיפת מטען ימי עתיק גדול ומרהיב ביופיו, של ספינת סוחר מלפני כ-1,600 שנים שטבעה בים. על הקרקעית נותרו חשופים שרידי ספינה: עוגני ברזל ועץ ואביזרים ששימשו לבניית כלי השייט ותפעולו. בסיוע צוללים של רשות העתיקות ומתנדבים תוך שימוש בציוד מתקדם, התגלו פריטים רבים שהיו במטען הספינה.
רבים מהממצאים עשויים ברונזה והם השתמרו באופן יוצא דופן: בין היתר נמצאו נר ברונזה מעוטר בדמות אל השמש סול, פסלון של אלת הירח לונה, נר בדמות ראש עבד אפריקני, שברי שלושה פסלים שנוצקו בגודל טבעי, חפצים מעוצבים בצורת חיות כגון לוויתן, ברז ברונזה בצורת חזיר בר שעל ראשו ברבור ועוד.
בנוסף, נמצאו שברי קנקנים גדולים ששימשו לנשיאת מי שתיה לשימוש הצוות בספינה ולהובלה בים. אחת ההפתעות הגדולות, הייתה גילויים של שני גושי מטבעות המורכבים מאלפי מטבעות, במשקל כ-20 קילוגרמים, שקיבלו את צורת כלי החרס שבתוכם הובלו. מיקום הממצאים ופיזורם בקרקעית הים מצביע על ספינת סוחר גדולה שנשאה מתכות למחזור, וככל הנראה נקלעה לסערה באזור פתח הנמל ונסחפה עד שהתרסקה על שובר הגלים והסלעים. מניתוח שלל הממצאים שהוצאו מהמים ניתן להצביע על רמת החיים הגבוהה של תושבי קיסריה באותה תקופה, אשר נחשבת תור הזהב של העיר.
ברשות העתיקות מציינים כי מכלול ארכיאולוגי-ימי כזה לא נמצא בארץ מזה לפחות 30 שנה. פסלי מתכת הם נדירים בממצא הארכיאולוגי, משום שמאז ומתמיד נהגו להתיך ולמחזר אותם. כשכבר מוצאים ממצאים מברונזה, זה קורה בעיקר בים, משום שהפסלים נטרפו יחד עם הספינות, שקעו במים ו'ניצלו' מתהליך המחזור. החול שמר על הפסלים ובשל כך מצב השתמרותם מדהים - ממש כאילו נוצרו אתמול ולא לפני 1600 שנה. המטבעות שנתגלו, נושאים את דמותם של הקיסרים קונסטנטינוס, ששלט על הקיסרות הרומית המערבית (312- 324 לסה"נ) ומאוחר יותר נודע כקונסטנטינוס הגדול, קיסר האימפריה הרומית (337-324 לסה"נ) ושל ליקיניוס, קיסר ששלט בחלקה המזרחי של האימפריה הרומית והיה יריבו של קונסטנטינוס, עד למפלתו של ליקינוס בקרב שנערך בין השניים.
בעשורים האחרונים ישנה ירידה עקבית במפלס החול החופי במזרח הים התיכון, עקב הפסקת הזנת החול מאגן הנילוס מאז הוקם סכר אסואן במצרים. בנוסף, הנמלים והמרינות השונים אשר נבנו בישראל, חוסמים את תנועתו הטבעית של החול צפונה עם זרמי הים. המשמעות הארכיאולוגית המיידית היא חשיפה של עוד ועוד ממצאים תת ימיים כדוגמת ספינות טבועות ומבנים חופיים אשר נקברו מתחת לחול והשתמרו במשך מאות ואלפי שנים. סביר להניח שבשנים הקרובות נחזה בגילויים נוספים ומרגשים של קפסולות זמן כדוגמת זו שנמצאה בקיסריה.
מקורות