מעל 60,000 סאיגות, משתי אוכלוסיות מרוחקות, מתו תוך פרק זמן קצר. ניתוח לאחר המוות מצא כי גורם המוות הוא החיידק Pasteurella multocida. הסיבה שהוא הפך פתאום לקטלני כל כך עדיין לא ברורה.
הסאיגות (Saiga tatarica) הן אנטילופות מוזרות שנראות כאילו יצאו מסרט מדע בדיוני. הן חיות ונודדות בעדרים גדולים בשטחי מחייתן. כשתוארו לראשונה, בשנת 1758, הן היו נפוצות בכמויות ממרכז אסיה ועד הרי הקרפטים. מאובנים מעידים על המצאות שלהם בעבר בכל השטח שבין בריטניה במערב לאלסקה שבמזרח (כשעוד היתה מחוברת בגשר יבשתי לאסיה).
אך מספר הפרטים ירד במהירות וכיום יש שני תתי מינים, תת-המין המונגולי, במונגוליה, הנמצא "רק" בסכנת הכחדה ואילו תת-המין הקזחסטני, שנמצא בארבעה ריכוזים נפרדים, שלושה מהם בקזחסטן, והרביעי בקלמיקיה (בדרום מערב רוסיה), נמצא בסכנת הכחדה חמורה. הגורם לסכנת ההכחדה בה מצויות הסאיגות הוא האדם, שצד את בעלי החיים הן למטרות בשר, והן למטרות שימוש בקרני הזכרים ברפואה הסינית (כתחליף "זול" לקרני קרנפים) ומחריב את בית גידולם, אך מסתבר שגם גורמים נוספים עלולים להחמיר את הבעיה.
החל ממאי 2015 החלו להתקבל דיווחים על תמותה מסיבית של הסאיגות באזור Betpak-Dala בקזחסטן ועדרים שלמים, מעריכים שכמחצית האוכלוסיה בקזחסטן, כ-120,000 פרטים, מתו ממגפה מסתורית, שלא היה ברור בתחילה מה הגורם לה. היה די ברור שהגורם אינו חיצוני, כי כשמגיע גורם כזה מבחוץ, דפוס התפשטות המגפה הוא שונה, ולא כפי שהופיע שם, ש-60,000 פרטים מתו תוך מספר ימים. מה גם שהמגיפה פגעה בו זמנית בשתי אוכלוסיות שונות, המרוחקות זו מזו כ-300 קילומטר.
ארוע זה הזכיר ארוע קודם, דומה, ב-1984, בהרי אורל. אז מתו כ-100 אלף פרטים (כשני שלישים מהאוכלוסיה המקומית). אז לא אותרו גורמי המחלה.
ניתוח שלאחר המוות של כ-50 פרטים העלה שמדובר במחלה חיידקית - חיידקי Pasteurella multocida גרמו לאלח דם קטלני בחיות. חיידקים אלה נמצאים באופן טבעי כחלק מחיידקי המיקרוביום של הסאיגות, במערכת הנשימה העליונה.
אבל מהו אותו גורם סביבתי שגרם להם לחדור לדם ולהפוך לגורמי מחלה קטלניים? צוות חוקרים בינלאומי עדיין מנסה לאתר אותו.
קצת על חיידקי Pasteurella multocida
החיידקים בצורת מתגים קצרים (coccobacilli) גראם שליליים מחטיבת הפרוטיאובקטריה. הם התגלו לראשונה בשנת 1858 על ידי לואי פסטר שבודד ואפיין אותם כגורמי מחלה (פתוגניים) מעופות חולים ב"כולרה של העופות".
תרבית שלהם שנשכחה על מדף בחום הקיץ הפכה, שלא במתכוון, לחיסון כנגד המחלה.
במין מספר זנים, חלקם גורמים למחלות ביונקים ובעופות: בנוסף למחלת הכולרה בעופות, הם גורמים למחלה atrophic rhinitis בחזירים - דלקת בדרכי הנשימה שמסתבכת לעיוות של אזור האף והלסת העליונה (כשהמקרים החמורים הם לרוב בשילוב עם חיידק נוסף Bordetella bronchiseptica), ולדלקת ריאות, או אלח דם קטלני בבקר ובאנטילופות שונות, כמתואר למעלה.
בעלי חיים רבים מאכלסים את החיידקים כחלק מהמיקרוביום במערכת הנשימה העליונה. נשיכה או שריטה מבעל חיים נשא של החיידק יכולה לגרום לדלקת מקומית או חמורה יותר גם בבני אדם.