כמה מילים על נזקי קרינה
12/04/2016
לא מעט עוקבים נאמנים שמו לב שהיום בערב הולך להיות "תחקיר", בהנחייתו של אברי גלעד על "נזקי הקרינה הבלתי מייננת" של השידור הסלולרי וכן קרינת ה WiFi – בגלל הפאניקה וההפחדות שהפרומואים מפיצים לכל עבר, על נושא שנחקר בצורה מאוד אינטנסיבית כבר לא מעט שנים. כדאי שנקדים תרופה למכה. אמ;לק: אין לכם מה לדאוג. המחקרים הגדולים והאמינים ביותר לא מצאו נזקים המקושרים לקרינות אלו בעוצמות ותדרי השידור של הסלולר או ה WiFi. קרינת השמש לצורך העניין, הרבה יותר מסוכנת.
באופן כללי, קרינה אלקטרומגנטית מורכבת מפוטונים, חלקיקים חסרי מסה, והאינטראקציה בין פוטון לחומר תלויה באנרגיה של פוטון, כלומר - קרינה אלקטרומגנטית יכולה למסור אנרגיה לחומר רק במנות בדידות. אנרגיית פוטון תלויה (באופן יחסי) אך ורק בתדר שלו, אבל העצמה הכללית של קרינה תלויה לא רק בתדרי הפוטונים שבה אלא גם במספרם.
קרינה בלתי מייננת היא קרינה אלקטרומגנטית שאין לה יכולת ליינן אטומים או מולקולות. אם האנרגיה גדולה מאנרגיית היינון של אטום או מולקולה, יכול הפוטון להיבלע ולשחרר אלקטרון קשור, שיהפוך לחלקיק חופשי – אבל מה לעשות, זה לא יכול לקרות אם הקרינה *בלתי מייננת*.
קרינה מייננת, כמו חלקים מסוימים של קרינה אולטרה-סגולה (UV), קרני רנטגן, קרני אלפא, בטא (שתי האחרונות אינן קרינות אלקטרומגנטיות) וגאמא - יכולות בהחלט ליצור נזקים לרקמות אנושיות ברמה משתנה, כתלות בזמן החשיפה, בעוצמת החשיפה וכו'. הנזק יכול להיות אפסי ויכול להיות גדול. כל עוד, כמובן, זו קרינה מייננת. מעל סף היינון, יותר פוטונים משמעם יותר תהליכי יינון של מולקולות הגוף.
אז נתחיל בקצת נתונים על תדרי השידור של העולם הסלולרי
תחומי התדר הנמצאים בשימוש ברשתות סלולריות משתנים ממדינה למדינה וממפעיל למפעיל, ובימינו הם נעים בתחום שבין 700 ל-2,700 מגהרץ (התדר של WiFi הוא לרוב 2.4 ג'יגהרץ). טווחי השידור והקליטה של האנטנות והמכשירים משתנים לפי התדר: בתדר הגבוה יותר יקטן הטווח, אך השימוש בו מאפשר שירות למספר גדול יותר של משתמשים בו זמנית. כך לדוגמה, עבור תדר עבודה של 950 מגהרץ רדיוס השירות לאנטנה הוא 27 ק"מ, ועבור תדר עבודה של 2,100 מגהרץ הטווח מצטמצם ל-12 ק"מ.
הספקי שידור
עבור אנטנות סלולריות, התקן של ה-FCC (ועדת התקשורת הפדרלית בארה"ב) קובע שהספק השידור המירבי המותר לאנטנה רב כיוונית (המשדרת באופן שווה לכל עבר) הוא 100 וואט. הספק השידור של המכשירים משתנה לפי סוגם ונע בטווח שבין שמינית לשני וואט (ההספק של WiFi הוא במקסימום עשירית הוואט).
אבל מה זה עושה לנו?
בקיצור, קרינה בלתי מייננת לא הודגמה כמסוכנת. נכון להיום, אחרי עשרות שנות מחקרים בנושא, קרינה בלתי מייננת לא הודגמה ואין ראיה טובה וחזקה מספיק כדי להדאיג אותנו בדבר הסכנה שלה בתדרים ובהספקים בהם עובדים מכשירים סלולריים או WiFi. הבעיה יכולה להיות עם חימום כמו במכשיר מיקרוגל, שבו החום הוא זה שעלול ליצור את הבעיה (כמו שכתבנו בעבר, אל תכניסו את האשכים שלכם למיקרוגל) - בעיה שלא קיימת בסלולר או ב WiFi.
קרינה בלתי מייננת נמצאת בכל מקום, לא רק ב WiFi ולא רק במכשירים חשמליים. היא גם אור השמש, גלי הרדיו, כל חיווט החשמל שיש בכל בניין, ברחובות, ובעצם בכל מקום. את אותו החיווט הזה, ברמות משתנות, יש לנו בערך מאה שנה. את הסלולריים, יש לנו שני עשורים. את ה WiFi, בערך עשור – לא מעט זמן בשביל מספיק מחקרים מדעיים בנושא.
אנחנו לא יודעים ואפשר להגיד שאף אחד לא יודע בדיוק מה מפריע לאנשים שטוענים שיש להם רגישות לקרינה (מבלי לזלזל בסבל של אף אדם). אנחנו לא קוראים להם הוזים וטוענים שהסבל שלהם לא קיים - אבל בדיוק מאותה הסיבה שאם מישהו יבוא עם סבל כלשהו ויגיד "הבלרוג עושה לי את זה, תן לי דיאטה דוחת שדים!" כנראה שלא נקבל את זה ללא סימוכין מדעי. הסבל שלהם ככל הנראה (ברמת וודאות מאוד מאוד מאוד גבוהה) לא נובע מקרינה בלתי מייננת, ולו רק כי אין עדויות מדעיות לכך, למרות שאנחנו מכירים את הנושא כבר כמה עשורים טובים, ודי קל לנהל מחקר בנושא ברמות משתנות בצורה די פשוטה, בטח בכזה נושא חם שאפילו לא צריך מימון היסטרי כדי לחקור אותו.
יתרה מכך, מחקרים מעטים שנעשו הדגימו שדווקא טיפול פסיכולוגי מסוים, או יותר נכון, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, הראה יעילות מסויימת בהפחתת הסימפטומים, מה שמדגים שיכול להיות מרכיב פסיכולוגי (לאו דווקא פסיכוסומטי) בסבל שלהם.
בתכנית, אין לנו ספק, ירואיינו אנשים עם ידע מסוים בבריאות ציבור, אבל בשם הרייטינג, הפאניקה, האיזון או כל סיבה אחרת - ירואיינו הרבה מאד "מומחים", בעיקר מטעם עצמם. יהיה מעניין אך מעצבן לראות את זה, כי כידוע, תכניות טלוויזיה נוהגות לערוך בצורה מגמתית מאד את הראיונות שלהם, ולא לתת הזדמנות למרואיין לדבר עד הסוף או לשטח את הטענות שלו ברמה שניתן לבסס עליהם ויכוח הוגן. רק מהפרומו כבר התחלנו להתעצבן. היות ומדובר בקונצנזוס מדעי נרחב ביותר, בצעד חריג, החלטנו "להקדים תרופה למכה" – עוד לפני שידור התוכנית (וגם כי אנחנו יודעים שלאחריה נקבל מאות הודעות וזה נחמד כשיש תגובה בשלוף).
מקורות
(1) Cellular network
http://bit.ly/1SLgZhK
(2) Cellular frequencies
http://bit.ly/1SLh30Q
(3) dBm
http://bit.ly/1RRz6Gx
(4) תקשורת סלולרית בישראל
http://bit.ly/1Sdticl
(5) Radiation Protection
http://1.usa.gov/23BkTRX
(6) Radiofrequency electromagnetic field exposure and non-specific symptoms of ill health: A systematic review
http://bit.ly/23BkVcw
(7) Exposure to electromagnetic fields (non-ionizing radiation) and its relationship with childhood leukemia: A systematic review http://bit.ly/1oUdrle
(8) Systematic review of wireless phone use and brain cancer and other head tumors
http://bit.ly/25XfMO2
(9) A Systematic Review of Treatments for
Electromagnetic Hypersensitivity
http://bit.ly/1T1BqJP
חבר בוועד המנהל של העמותה. מהנדס אווירונאוטיקה ותוכנה. אודי עוסק בפיתוח של מערכות מחשב ותקשורת מוטסות וברובוטיקה. חובב אסטרונומיה, חלל והנדסה.
תזונאי וסטודנט לתואר שני באפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב. מטפל ומרצה במסגרות אקדמיות רבות.
