לכבוד חג הפורים רווי הקרנבלים, המסיבות והעדלאידות, החלטנו שהגיע הזמן לספר לכם על תהלוכן האורן, היוצר בעצמו תהלוכות מרשימות של זחלים שעירים בקרבת עצי אורן. מדובר בזחל של העש ''תהלוכן האורן'' (המוכר גם בשם "טוואי התהלוכה"). מגע עם זחלים אלו או שערותיהם גורם לגירוד עז, מצב הנקרא "סרפדת האורנים". פעמים רבות הוא מגיע עד לכותרות החדשות וכמובן שאנחנו כאן בשביל להביא את המידע המדעי.

מהם הסימפטומים של מגע עם הזחלים?
סרפדת האורנים כוללת לרוב דלקת בעור שמלווה בגירוד עז, פריחה ואדמומיות ונמשכת כשבוע. במקרים מסוימים יש מעורבות סיסטמית, מחולשה וחום ועד תגובה אלרגית חמורה (אנפלקסיס). בערך בעשירית ממקרי סרפדת האורנים, ישנו מגע של השערות בעין ונוצרת דלקת בלחמית שעשויה להיות מלווה בפגיעה זמנית בכושר הראייה. במקרים נדירים ישנה מעורבות של מערכת הנשימה עקב שאיפת שערות שעשויה לגרום לשיעול, נזלת ועד התקף אסתמטי. זחלי תהלוכן האורן עשויים גם לפגוע בחיות מחמד. היו מקרים בהם הכלב הכניס לפה ואף בלע את הזחל, מה שהוביל לדלקת לא נעימה בלשון ובמערכת העיכול.

תהלוכן האורן – זחלים בתהלוכה, במקום מיושב.

 
כיצד הזחלים צורבים?
הזחלים בעלי מבנים דמויי שערה (הנקראים setae), שמגע איתן גורם לצריבה וגירוד עז בעור. השערות חודרות את העור ומשחררות מגוון חומרים שגורמים לתגובות דלקתיות במנגנונים שונים, לרבות תגובה אלרגית. בין היתר, השערות משחררות את החלבון thaumetopoein, שמפעיל את תאי מערכת החיסון הנקראים תאי מאסט ומעורר אותם להפריש היסטמין – חומר שמשרה תגובה דלקתית.
כיצד מטפלים בסרפדת האורנים?
במקרה של חשיפה, יש לשטוף את האזור שנפגע (למשל עור, עיניים) היטב במים' להסיר את השערות הצורבות ולפנות לעזרה רפואית במקרה הצורך. הטיפול בסרפדת האורנים הוא טיפול תומך – אנטי-היסטמינים, משככי-כאבים וקורטיקוסטרואידים. הטיפול הטוב ביותר הוא כמובן מניעה; להימנע משהייה ביערות אורנים נגועים בעונות השנה בהם יש זחלים עם שערות צורבות (דצמבר-מרץ), וכמובן להרחיק מתהלוכות זחלים ילדים וחיות מחמד. בצה"ל, סרפדת האורנים מוכרת כ-"מחלת משמעת" – מחלה שניתן למנוע אותה באמצעות הצמדות לכללים של שהייה ביערות אורנים.
בנוסף לסיכונים הבריאותיים, הזחל גם מזיק לעצי האורן. ברוב המקרים העץ לא מת, אבל גדילתם של העצים נפגעת בעקבות כרסום המחטים של העץ.

מטווה של תהלוכן האורן, על עץ אורן. צולם לאחר שמרבית הזחלים כבר נטשו את העץ והתגלמו בקרקע

 
ראיתי זחל שעיר, האם הוא תהלוכן?
ניתן לזהות את תהלוכן האורן לפי המיקום (קרבה לעצי אורנים) ובתחילת האביב – לפי ההליכה על הקרקע בתהלוכה אופיינית . ניתן לזהות עץ אורן נגוע לפי המטווים האופייניים לזחלי התהלוכן. במשפחת התהלוכנים ישנם שני מינים נוספים המצויים בישראל: תהלוכן האלה ותהלוכן האוג (המוכר גם בשם תהלוכן האלון), שגם להם יש שערות צורבות.
חשוב לציין שלא כל זחל שעיר הוא תהלוכן! בסוף החורף, השדות מתמלאים בזחלים שעירים הנקראים "דובון הקורים". לזחלים אלו אין את השערות הצורבות של התהלוכנים, למרות זאת, גם שערות של זחלים אלו עשויות לגרום לתגובה אלרגית לחלק מהאנשים במגע איתם. ישנם זחלים שעירים ממשפחות נוספות של פרפראים, ביניהם טוואיים.

זחלי תהלוכן האורן (דרגת התנשלות אחרונה) בסעודת מחטי אורן

 
הבנו, החבר'ה לא סימפטיים וכדאי להתרחק. אבל מהי הביולוגיה שלהם?
מחזור חיי התהלוכן נמשך כשנה. בשלהי הקיץ (סוף אוגוסט-תחילת ספטמבר), מגיחים העשים הבוגרים והמעופפים. צבעם אפור חיוור והם לא ניזונים – רק מזדווגים ומטילים ביצים. הנקבה מטילה על מחטי האורן כ-200 ביצים המכוסות בקשקשים. לעתים ישנן הטלות גם על עצי ארז וברוש. לאחר כשישה שבועות מההטלה, בוקעים הזחלים. לזחלים חמש דרגות זחל, ובין כל דרגה הזחלים עוברים התנשלות.
השערות הצורבות מופיעות החל מהדרגה השלישית של הזחלים, בסביבות חודש דצמבר. הזחלים בונים מטווה אופייני על העץ, בו הם לרוב מסתתרים בשעות היום. כאשר הזחלים מסיימים את התפתחותם בתחילת האביב, הם מסתדרים בתהלוכה מסודרת, ראש לישבן, יורדים מהעץ ומתהלכים על הקרקע. בסופו של דבר, הזחלים חודרים לקרקע ומתגלמים שם ומבלים את הקיץ במצב של מנוחה (דיאפאוזה). הבוגרים שוב מגיחים בסתיו. עם זאת, חלק מהגלמים נשארים בדיאפאוזה בקרקע עד תשע שנים נוספות, מה שמקשה על מאמצי ההדברה של העש.
תהלוכן האורן תואר לראשונה בישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20, ומאז התפשט לרוב חלקי הארץ עם נטיעות עצי האורן. תהלוכן האורן מהמין המצוי בישראל (Thaumetopoea wilkinsoni) נפוץ גם בקפריסין, ירדן ולבנון, ומין קרוב של תהלוכן-אורן (T. pityocampa) מצוי באזורים מערביים יותר באגן הים התיכון, למשל באיטליה, ספרד וצרפת.

כך נראה העש הבוגר, המופיע בשלהי הקיץ.

 
ניטור והדברה – כיצד מטפלים ביערות האורנים?
ניתן לנטר את תפוצת העשים עוד לפני הטלת הביצים באמצעות מלכודות פרומון, אליו נמשכים הזכרים, ובשלב מאוחר יותר לנטר המצאות של ביצים ומטווים. ניטור זה חשוב בשביל לתכנן את ביצוע ההדברה. ניתן לטפל בזחלים בצורה מכאנית (סילוק ביצים ומטווים) או על-ידי שימוש בחומרי הדברה. שיטת הדברה בה השתמשו בסתיו האחרון היא ריסוס תכשיר המכיל רעלן של החיידק בצילוס טורינגיאנזיס (Bt). תכשיר זה ספציפי לזחלי פרפראים אך יעיל רק להדברת שלושת הדרגות הצעירות של הזחל – מכאן חשוב לבצע את ההדברה בזמן. כאמור, מדובר בתכשיר שפוגע ספציפית בזחלים ואינו מסוכן לאדם או לחיות המחמד. בשלב בו הזחלים יורדים לקרקע ההמלצה היא לא להדבירם אלא לתת להם להתגלם בקרקע, למניעת התפשטות השערות הצורבות בסביבה.
בשורה התחתונה – מה ההמלצה?
תופעת התהלוכה של התהלוכנים היא ללא ספק מרשימה לצפייה, אבל חשוב להקפיד לא לגעת בזחלים (להיזהר כמובן עם חיות מחמד וילדים) ולא לשהות זמן רב באזורים נגועים. לזכור שלא כל זחל שעיר הוא תהלוכן האורן, ובאופן כללי ממש לא רצוי להחזיקו בידיים ובטח שלא להכניס לפה זחלים שעירים.

לקריאה נוספת:

• תגובה עורית לזחלי תהלוכן האורן (מאמר: Bonamonte et al., 2013)
• תהלוכן האורן - זיהוי ניטור מניעה והדברה (אתר המשרד להגנת הסביבה)
• תהלוכן האורן - אתר הפקולטה לחקלאות
• ריסוס כנגד תהלוכן האורן ב-2015, דף הפייסבוק קרן קיימת לישראל (e-yarok)
• דובון הקורים – כתבה במדע גדול, בקטנה

עריכה לשונית: לנה קלמיקוב