למה אנחנו כל כך אוהבים פילים? והאם בקרוב לפיל ולממותה תהיה אותה משמעות עבורנו?
 
ב-3 במרץ צוין יום חיות הבר הבינלאומי של האו"ם שהשנה היה בסימן "עתיד הפילים בידיים שלנו" (ראו בפוסט הזה https://goo.gl/mjtHtM) . לכבוד המאורע, ובגלל שאנחנו מאוד אוהבים פילים נספר לכם בשבועות הקרובים את סיפורם ולמה כל כך חשוב שהעולם יתעורר ויקדיש להם תשומת לב מיוחדת.

מי לא אוהב פילים?
יש בהם משהו מיוחד שנכנס לנו ללב וגורם לנו לאהוב אותם. הם מוכרים על ידי כולם, גם אם לא ראו פיל חי מעולם, ומככבים בתרבות שלנו מאז שהאדם התחיל ליצור לעצמו אחת כזו. למרבה הצער והאימה, הפילים נמצאים היום בסכנה ממשית של הכחדות. על פי ההערכות, אם לא יקרה כאן משהו מאוד נחוש ונחרץ, אנחנו עלולים להתעורר בוקר אחד, בעוד 10 שנים, ולמצוא את עצמנו בעולם שבו פיל וממותה הם היינו הך.
שני מיני הפילים באפריקה הם אלו שנמצאים בסכנה החמורה ביותר:
1) פיל סוואנה (Loxodonta africana) - שהם גם היונקים היבשתיים הגדולים ביותר, חיים בבוטסואנה, בדרום אפריקה, בטנזניה, בקניה, בזימבאבווה ובזמביה.
2) פיל יערות (Loxodonta cyclotis) - קטנים יותר מפילי הסוואנה, וכיום הם חיים ביערות הגשם של מרכז אפריקה.
הפילים הם בעלי חיים חברתיים - הנקבות חיות בעדרים של נקבות קרובות משפחה מכל הגילאים והצאצאים הזכרים הצעירים שלהן. בגיל 10-12 הזכרים עוזבים את העדרים של אימותיהם וחיים לבדם או בחברת זכרים אחרים. הם חוברים לעדרי הנקבות רק כשאלו מיוחמות. למבנה חברה שכזה, בו הנקבות הן המנהיגות קוראים מבנה חברה מטריאכלי.
החיים בעדר/משפחה מצריכים יכולות קוגנטיביות מורכבות ומפותחות מאוד. על כל פרט להכיר את הכל הפרטים האחרים בעדר באופן אישי ולהיות מסוגל לקיים עם כל פרטים האחרים מערכות יחסים ייחודיות. מזכיר לכם משהו? כן, בדיוק. אותנו. הפילים לא רק בעלי הגוף הגדול ביותר על פני היבשה, הם גם בעלי המוח הגדול ביותר מבין היונקים היבשתיים. הם חכמים, רגישים, מרגישים, ומגלים אמפתיה לחבריהם - תכונות שאנחנו מייחסים על פי רוב לעצמנו ולבני משפחתנו הקרובים, קופי האדם. יתכן והדמיון הזה בין האדם והפיל הוא זה שגורם לנו לחבב אותם כל כך. אני פשוט לא יכולה לדמיין את העולם הזה בלעדיהם! הוא יהיה עולם הרבה פחות שלם.
בין היתר, כי השאלה "כיצד יראה העולם ללא פילים?" היא אכן שאלה קריטית. שכן מבחינה אקולוגית, הפילים הם "מין מפתח" במערכת בה הם חיים. מין מפתח הוא מין שהשפעתו על המערכת גדולה ביחס לתפוצה שלו או לאחוז המשקלי, ולפילים השפעה מרחיקת לכת על בתי הגידול שלהם. למעשה הם בעצם מעצבים אותו להיות מה שהוא ושומרים עליו מאוזן.
הפילים אוכלים כמויות עצומות של צמחייה, הם שומרים על הסוואנה פתוחה, יוצרים שבילים עבור בעלי חיים אחרים ביערות, יוצרים שבילים שגם מונעים התפשטות של שריפות, חופרים ומוצאים מים שגם בעלי חיים אחרים משתמשים בהם, משאירים אחריהם כמות נכבדה של גללים המכילים מזון שחלק ממנו אינו מעוכל, כך שבעלי חיים קטנים יותר כמו קופים ועופות למשל, מחפשים מזון בתוך הגללים, שגם תורמים לדישון קרקע ולהפצת זרעים.
העלמות של מין מפתח שכזה מהמערכת עלולה לגרור אחריה השלכות חסרות תקדים ואף להביא לקריסה של המערכת כולה.
נכון להיום, שימו לב טוב טוב לנתון הבלתי נתפס הזה: בכל רבע שעה נקטל פיל באפריקה! רבע שעה! זה אומר 4 פילים בשעה, 96 פילים ביום, 672 פילים בשבוע, כ- 2900 פילים בחודש! שהם כמעט 35,000 פילים בשנה!
הסיבה לקטילה השיטתית והבלתי-חוקית של כל הפילים הללו ניתנת לתמצות למילה אחת: שנהב.
חטי השנהב של הפילים הם בעצם התארכות השניים החותכות שלהם. בפילים אפריקניים גם לזכרים וגם לנקבות יש חטים (בפילים אסיאניים רק לזכרים). חט של פיל זכר בוגר יכולה להגיע למשקל של 90 ק"ג! הפיל משתמש בחטים למגוון של פעולות כמו פילוס דרך, הפלת עצים, חפירה והתגוננות. לאורך השנים אנשים חשבו שחטי השנהב של הפילים יכולים לשמש גם אותם. אבל הפעם המטרה אינה הישרדותית כלל. היא אפילו לא יצירת תרופות עממיות (שלרוב אין בהן כל תועלת), אלא למטרת יצירת קישוטים, כדורי סנוקר, פסלונים, קלידי פסנתר, תכשיטים ואפילו מקלות אכילה סינים. בשנים האחרונות השנהב הפך לסמל סטטוס באוכלוסייה הזעיר בורגנית ההולכת וצומחת של סין ואסיה בכלל - המקום שבו שהתחילה הבעיה של הפילים.
מה שמדהים בכל הסיפור הזה הוא שהביקוש לשנהב והשנהב עצמו (כשהוא עדיין על הפיל) נמצאים בשני קצוות של העולם. בעוד שהביקוש מגיע בעיקר מסין, מהפיליפינים, מווייטנאם, מתאילנד ומקוריאה, השנהב - נמצא באפריקה (אמנם יש פילים גם בדרום מזרח אסיה, אבל הם פחות ניצודים לשנהב). באופן ציני קיצוני, כל נוצרי מאמין בפיליפינים מחזיק בבית את פסל בדמות ישו - "סנטו ניניו". נהוג להשקיע בפסל יוקרתי העשוי שנהב, גם אתה לגמרי חסר אמצעים. אם כבר הזכרנו נוצרים, הוותיקן, למשל, לא חתום על אמנת CITES, לכן מותר לקנות שנהב בחנויות בוותיקן. יתרה מכך, ניתן לקבל גם פסל שנהב שקיבל ברכה מיוחדת. גם פסלון בודהאת החמלה עשוי שנהב על פי המסורת. נראה שאנשי דת ברחבי העולם צריכים לחזור על השיעור המדבר על חמלה.
 
בסדרת פוסטים נמשיך לסקור בפניכם את מצבם של החיות האציליות הללו, שאם לא נעצור את מה שקורה להם - תוך מספר שנים, הם עלולים להיעלם מהטבע - לנצח.
המשך הסדרה:
חלק ב'
חלק ג'
 

מקורות:

1. http://bit.ly/1pul573
2.  http://bit.ly/21vm5mZ
3. http://bit.ly/1WqMPDT
4. http://bit.ly/1ROmdsz
5. http://bit.ly/1WqMYqU או בעברית במגזין נשיונאל ג'אוגרפיק, אוקטובר 2012