האסטרונאוט האמריקני סקוט קלי חוזר לכדור הארץ אחרי שנה בחלל. מחקרים השוואתיים בינו לבין אחיו התאום הזהה, מארק קלי, יסייעו להבין טת ההשפעה של החלל על גוף האדם לאורך זמן.

ב-2.3.2016 ב-6:27 בבוקר (שעון ישראל) נחת האסטרונאוט סקוט קלי על הקרקע אחרי שהות של כמעט שנה מלאה על תחנת החלל הבינלאומית, ושבר את שיא השהות הרצופה הארוכה ביותר בחלל עבור אסטרונאוט אמריקאי [1].

הרוסים אגב, כבר עקפו אותו מזמן – 3 קוסמונאוטים רוסים כבר שהו בחלל תקופות ארוכות יותר [2] מסקוט קלי, וגם "משימת השנה" הנוכחית היא בשיתוף עם קוסמונאוט רוסי נוסף – מיקאיל קורניינקו, אשר הגיע יחד עם קלי לחלל בשנה שעברה ונחת היום יחד איתו. אז למה אנחנו מתרכזים רק בקומנדר סקוט קלי? רק כי הוא אמריקאי? לא.

מה שעושה את קלי למיוחד הוא שיש לו תאום זהה, גם הוא אסטרונאוט בעברו - מארק קלי. המחקרים שעומדים להשוות בין שניהם עומדים לפרוץ דרך בהבנה שלנו על השפעת החלל על גוף האדם, על מוחו, על התנהגותו ואפילו על אוכלוסיית החיידקים שנמצאים אצלו בבטן (המיקרוביום).

לפני שנכנס למחקרים השונים שהולכים להתבצע, חייבים לענות על שאלה אחת פשוטה – למה בכלל להתאמץ? מה הידע שאנחנו מקווים להשיג?

ובכן, זה מאוד פשוט. כל תכנון שהוא למסעות ארוכים בחלל יהיה חייב לכלול בתוכו הבנה של ההשפעה על גוף האדם. יתרה מכך, חשוב לדעת גם אילו אמצעים אפשר לנקוט כדי לצמצם למינימום אם ההשפעות השליליות ועבור כך, ובכן, חייבים לדעת מה הן אותן השפעות שליליות בכלל. האתגרים בחלל עבור בני אנוש הם רבים – לא רק היעדרו של כוח הכבידה משפיע על הגוף, גם התזונה, הלחץ הפסיכולוגי, תנאי המגורים המצומצמים למינימום, הקרינה הגבוהה שאסטרונאוטים נחשפים אליה – כולם בעלי פוטנציאל הרסני בטווח ארוך וחשוב לדעת איך להתמודד איתם כדי שתהיה לנו תקווה כלשהי לתכנן היטב מסעות ארוכים לחלל.

כל הנאמר כאן נכון לא רק כסקרנות אקדמית ועניין למדענים בלבד – נאסא מתכננת משלחת מאויישת למאדים בעתיד [3] וכאשר זה יקרה, זו תהיה הפעם הראשונה שבה תדרוך כף רגלו של אדם על כוכב לכת שאינו כדור הארץ. המסע למאדים חובק בתוכו הרבה בעיות לוגיסטיות שלא הטרידו אותנו בעת מסע "קל" (יחסית) אל הירח, אך הגדולה מכולן שרלוונטית לענייננו היא הזמן – אורכו של מסע למאדים הוא בין 5 ל-10 חודשים בערך לכל כיוון [4] (וזאת בלי להחשיב את הזמן שתבלו על שטח המאדים כמובן), כתלות בשיטת ההנעה של החללית שלכם, כמה דלק יש לכם לשרוף, ואיפה בדיוק נמצאים כדור הארץ ומאדים במסלולם סביב השמש בעת המסע.

חזרה לאחים קלי – מה אפשר ללמוד כאשר משווים אחים תאומים-זהים שאחד מהם בילה בחלל תקופה ארוכה והשני נשאר על הקרקע? התשובה היא – הרבה מאוד [5].

רוב ההשפעות של אפס-כבידה על השרירים והעצמות בגוף האדם כבר ידועות היטב, וננקטים הרבה אמצעים על מנת להפחית את הנזק (שכולל איבוד מסת עצמות די גדולה). חלק מאמצעי הזהירות הללו כוללים אימונים קפדניים בכל יום ויום בשגרת החיים של אסטרונאוט. אך מעבר לכך נאסא מתכננת לחקור גם את ההשפעות על מערכת הדם (בעיקר על היצרות עורקים), את תנועת נוזלי הגוף הבלתי סדירה שגורמת לירידת כושר הראייה של העין וללחץ תוך גולגולתי, את ההשפעה על התפקודים הקוגניטיביים, את ההשפעה על חיידקי המעי שבילו גם הם בחלל, וכמובן את הדובדבן שבקצפת – השוואה בין ביטוי הגנים (ה DNA כמעט זהה, אבל האפיגנטיקה, הו האפיגנטיקה - היא מושפעת גם מהסביבה) ומבנה החלבונים השונים בתאי הגוף. לצורך המחקרים נאסא מפעילה 9 מרכזי מחקר ברחבי ארה"ב ואחד נוסף בגרמניה [6] אשר יחקרו את שני התאומים במשך זמן רב ויפרסמו עליהם מאמרים מדעיים שצפויים להיות מרתקים ויחשפו לנו מידע חדש אודות ההשפעה של החלל על בני אנוש.

מעניין אילו אמצעי זהירות ומניעה שיופעלו כדי לשמור על אסטרונאוטים עתידיים בעת מסע למאדים יתחילו היום – במחקרים על סקוט ומארק קלי. אז אם יצא לכם לבלות עוד מספר שנים בחופשה ארוכה בתחנת החלל או באיזה צימר במאדים - זכרו להוקיר תודה לסקוט שהסכים לסכן את חייו, בריאותו, מוחו ואפילו שפיותו כדי לספק לנו את המידע הזה.

הפוסט נכתב על ידי עופר סדן.

מקורות:

[1] http://bit.ly/1QomgLw - Scott Kelly breaks the record

[2] http://bit.ly/1Qomd2j - longest human space flights

[3] http://bit.ly/1QomjHe - Human mission to Mars

[4] http://bit.ly/1Qomr9P - How Long Does it Take to Get to Mars

[5] http://go.nasa.gov/1QomhPH - Twins Study | The Research

[6] http://go.nasa.gov/1TMa4Je - Twins Study | Research Locations