שוב "תחקיר" הנוגע לבריאות הציבור בכותרות, ושוב אנחנו מקבלים פניות רבות של עוקבים שמבקשים מאיתנו לעשות להם סדר במה שמפורסם בחדשות. מעל הבמה המכובדת במידה אנחנו שואלים את חדשות 2 (חברת החדשות הישראלית בע"מ) - כמה חסרי אחריות אתם יכולים להיות כשאתם מפרסמים כתבה כזו? האם עצרתם בכלל לשקול את הסיכון? האם רכבתם על הסבל הבלתי יתואר של חולה ומשפחתה בשביל רייטינג? היות והכינו אותנו מבעוד מועד לסיפור הזה, אנחנו יכולים לפרסם תגובה מהירה. אם בריאות הציבור חשובה לכם, אנא שתפו פוסט זה. אין לנו שום יכולת להגיע לרייטינג המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2, אך הפייסבוק כבר הוכיח את כוחו בעבר כמשנה מציאות.

אמ;לק

אי אפשר להתייחס למקרה על סמך אירוע בודד ועוד כזה שמוצג בצורה מטעה. ההשפעה של חיסונים נבדקת על מיליוני בני אדם. מצפייה בכתבה נראה שחדשות ערוץ 2 ניצלו סיפור על נערה שרוצים לפנות מבית לוינשטיין, כדי ליצור כתבת הפחדה שנועדה לקשור בין אירוע חריג ביותר לבין חיסון אותו קיבלה הנערה.

פענוח נתונים מדעיים באופן כללי, ונתונים רפואיים בפרט הם כמעט אומנות. דרושות שנים של הכשרה אינטנסיבית, שנים של ניסיון מעשי וגם לאחר מכן – כמו שיודע כל מי שעקב אחר סדרת המופת House – גם המומחים עדיין מסוגלים לטעות. זה היופי במדע, הוא מתעדכן כל הזמן בהתאם לממצאים חדשים.

הפחדה מפני חיסונים, אולי ההמצאה הרפואית החשובה בהיסטוריה, פופולרית למדי בתקשורת בארץ. התקשורת, למשל, ליבתה את הפחד מכך ש"חיסונים גורמים לאוטיזם" (הם *ממש* לא [1]) בעקבות מחקר קטן ומזויף של וויקפילד על החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR). פחד זה התפשט כאש בשדה קוצים בעולם המערבי ואנחנו משלמים על כך עד היום.

לאחר שמחקרים רבים שנעשו בנושא הפריכו את ממצאי המחקרון של וויקפילד, ולאחר שהתברר שהמחקר בכלל זויף, המאמר נמשך מכתב העת שבו פורסם ו-וויקפילד איבד את הרישיון שלו לעסוק ברפואה. עם זאת, המחקר הקטן הזה והפרסום חסר האחריות בתקשורת גרם לירידה משמעותית באחוז המתחסנים בארה"ב, בבריטניה ובאירלנד בחיסון המשולש וכתוצאה מכך להתפרצויות של מגפות דוגמת חצבת. זו דוגמה מאלפת לכוח ההרס שיכול להיות לתקשורת בתחום המדע (ממנה הציבור מקבל את רוב המידע שלו).

חדשות ערוץ 2 – האם חשבתם שדבר כזה עלול לקרות בעקבות הכתבה שלכם?

הכתבה היא כביכול על הורים שחוששים מהקושי להמשיך את שיקום בתם המשותקת בביתם, במקום בבית לוינשטיין, ולכן מבקשים להשאירה שם זמן נוסף. למרות זאת, בחרו בחדשות ערוץ 2 להתמקד בחיסון נגד פפילומה, כשהכיתוב לאורך כל הכתבה ציין: "בעקבות חיסון נגד סרטן צוואר הרחם - סיפורה של הנערה שלקתה בשיתוק". וזאת אף שאין עדות לכך, ושהרופא היחיד שרואיין בכתבה ציין שלא ידוע קשר לחיסון.

כמעט כל הנתונים בכתבה ניתנו מההורים שלה, שעם כל הכאב והאמפתיה שלנו כלפיהם, אינם אנשי מקצוע וקשה מאוד להתייחס למקרה רפואי מבלי שיש לנו מידע מלא לגבי הממצאים הגופניים, המעבדתיים וההדמייתיים של הנערה החולה. התרחיש הרפואי האמיתי לא ברור והסיפור גורם לנו לשאול האם מניחים כאן שיש קשר סיבתי בין שני אירועים לא תלויים רק בגלל שהם התרחשו זה אחר זה. הנחה שגויה זו היא כשל לוגי מסוג פוסט הוק ארגו פרופטר הוק ("אחריו, לכן בגללו") שכולל טענות כגון: התרנגול קורא לפני זריחת החמה ולכן ברור שהוא גורם לה, או שזכיתי בלוטו באותו יום שבו קיבלתי חיסון ולכן ברור שזכיתי בזכות החיסון.

רופאים נתקלים במהלך עבודתם בכל מיני מחלות שלצופה מהצד נראות לא סבירות ומעלות תהיות: "מה פתאום שנערה בריאה תהפוך למשותקת?", "למה שילד בריא ימות ממחלה פשוטה כמו שפעת?", "לתינוק יש חום נמוך כבר שבועיים, זה נורמלי?" או "למה שמישהו ששומר על אורח חיים בריא פתאום יקבל התקף לב?"

כאשר אנו רוצים להתייחס ברצינות למקרה כלשהו, אנו מסתכלים על התסמינים, ההיסטוריה הרפואית ותוצאות הבדיקות – ועל פי מהלך הדברים המדויק והאובייקטיבי, הרופאים חושבים על כל האבחנות האפשרויות מבלי לשלול דבר, מחליטים על טיפול או בדיקות נוספות ולפי התוצאות מאששים או שוללים כל אבחנה (שוב, כמו בסדרה "האוס"). ככל הנראה תהליך רפואי זה נעשה גם במקרה העצוב שלפנינו, אך משום מה, אולי מפאת קוצר הזמן או מסיבות אחרות, המידע הזה לא ניתן לצופים (וזה בסדר, אין ציפייה שהצופים יבצעו בעצמם את האבחנה הרפואית).

אז מה באמת גרם למחלתה של לוטם? כאנשי מדע, מסקרן אותנו לדעת, אך על אף ההחלטה של המשפחה לחשוף את הסיפור לציבור, יש כאן עניין של סודיות רפואית.

החיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV), ניתן החל משנת הלימודים הנוכחית לבנים ולבנות בכיתה ח' (בעבר, רק לבנות) והוא נועד להגן מפני נגיף הפפילומה שמספר שנים לאחר ההדבקה עלול לגרום למחלות סרטן שונות (בנשים - סרטן צוואר הרחם, סרטן הפות והנרתיק. בגברים – סרטן הפין. בשני המינים – סרטן פי הטבעת וסרטן הפה והלוע). מחלות מהן מתים מאות בני אדם בשנה בישראל. ההדבקה בנגיף נעשית בעיקר בשעת יחסי מין אך היא יכולה להתרחש בכל מגע באזורים נגועים. תופעות הלוואי לחיסון לרוב קלות ביותר, אך גם עלולות להיות תופעות כלליות חמורות יותר דוגמת התעלפות, סחרחורת, בחילות, כאבי ראש, עליית חום וייתכנו גם כאבי שרירים, כאבי פרקים, כאבי בטן, שלשולים והקאות (תחליטו אתם אם זה "מנצח" סרטן או לא) [2].

אבל, השאלה שבה אנחנו עוסקים היא - האם חיסון הפפילומה שהחולה קיבלה יכול לגרום לשיתוק?

כדי לענות על שאלה זו אי אפשר להתבסס על מקרים בודדים אלא צריך לבחון האם כאשר מחסנים מספר רב של אנשים, יש הבדל בין אירועי שיתוק במתחסנים אל מול לא מתחסנים. זו הדרך שהמדע משתמש בה כדי לנסות לקבוע האם יש קשר סיבתי בין שני דברים - משווים עד כמה השיתוק נפוץ באוכלוסייה שקיבלה את החיסון ובאוכלוסייה שלא חוסנה בו. אם רואים עלייה בשיתוק באוכלוסייה המחוסנת לעומת הלא מחוסנת ניתן להגיד שכנראה שיתוק הוא תופעת לוואי של החיסון. אם רואים שבשתי האוכלוסיות שכיחות מקרי השיתוק דומה אפשר לקבוע שככל הנראה אין קשר בין החיסון לשיתוק.
נחזור לאבחנות רפואיות לא ברורות עליהן כתבנו - בכל גיל ובכל שלב בחיים יש מחלות שונות שיכולות להפתיע אותנו. המטרה של הרופאים היא לעשות כל שלאל ידם כדי למזער את הלא צפוי (בין היתר, שימוש ברפואה מונעת כמו מתן חיסונים, המלצות בריאותיות הקשורות לתזונה, פעילות גופנית ואורח חיים בריא) – במקרה של החיסון נגד נגיף הפפילומה - למנוע את ההפתעה הלא נעימה של מחלת הסרטן הנגרמת לאנשים שיש להם חיים נפלאים ובריאים ולפתע עולמם חורב עליהם לאחר מתן האבחנה.

אז מה עושים? מחקרים!

בשנת 2013 פורסם מחקר שבדק בדיוק את השאלה הזו – שאלת המחקר של החוקרים הייתה "האם יש יותר אירועים של חסימת כלי דם, פרכוסים, שיתוקים, מחלות הקשורות ללב בבנות מחוסנות אל מול לא מחוסנות?" נבדקו 300,000 מחוסנות מול 600,000 לא מחוסנות. על פי תוצאות המחקר לא נמצאה עליה בתדירות אירועים שכאלה לאחר החיסון [3]. כמו כן, סקירה ספרותית גדולה המרכזת בתוכה מספר רב של מחקרים שבדקו את בטיחות החיסון מצאה כי הוא בטוח לשימוש [4].

בנוסף, בארה"ב יש מערכת ממוחשבת שבודקות באופן קבוע תופעות לוואי ואירועים חריגים כפי שמופיעים בתיקים הדיגיטליים של חברות הביטוח הרפואי. כאשר המחשב מאתר צבר של אירועים חשודים דוגמת שיתוק, פרכוס או מוות, במחוסנים מול לא מחוסנים הוא משגר התראה שמביאה לבדיקה מעמיקה יותר. אין שום טיפול רפואי אחר שתופעות הלוואי האפשריות שלו נבדקות באופן שכזה [5].

לכן, ד"ר צ'פניק מוסיף: "כרופא ילדים, אני מרגיש את מלוא הביטחון להגיד למטופלים שלי שהחיסונים המומלצים כחיסוני שגרה, ובכלל זה חיסון הפפילומה שניתן כבר יותר מעשור למאות מיליוני נשים ונערות ברחבי העולם, הם חשובים, מצילי חיים וגם בטוחים מאוד."

אין לראות בפוסט זה המלצה רפואית. יש להתייעץ עם הרופא האישי לגבי כל המלצה רפואית כזו או אחרת.
חלקים מהטקסט פורסמו לראשונה בקבוצה "מדברים על חיסונים" המנוהלת על ידי עמותת מדעת.