ה"תחקיר" של תוכנית הצינור עם גיא לרר (Guy Lerer) על קוטל העשבים "ראונדאפ" יצא מנקודה של "בואו נפחיד את הציבור". ה"ראונאפ" הוצג כחומר מסרטן, אף שזהו בכלל אינו חומר, אלא מותג של חברת מונסנטו, לא השם של החומר הפעיל. ה"גלייפוסט", הוא החומר הפעיל, הנמצא בשימוש נרחב בארץ ובעולם ומיוצר ע"י חברות נוספות - והוא זה שהוכרז השבוע כחומר החשוד כמסרטן סביר על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן. בכתבה לא הסבירו את המשמעות האמיתית של הסיווג הזה, לא ציינו כי גרימת סרטן תלויית חשיפה, לא הציגו אלטרנטיבות ומה השפעות שעלולות להיות משימוש בהן, עשו קישור נסיבתי ביותר בין סוג סרטן נפוץ בישראל לחומר, התעלמו מטענות של מדען אליו פנו בנושא, הציגו באופן מגמתי מותג של חברה ספציפית כבעיה וכאילו הפסקת השימוש בחומר הספיציפי הזה, תהיה הפתרון לבעיה.

למיטיבי לכת - התחקיר המלא של צוות הדף מדע גדול, בקטנה (יומירן ניסן וד"ר נעם לויתן), בסיועו של שי פליישון (Shay) דוקטורנט לביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן למדע, בעל הבלוג רדיקל חופשי.

תוכנית הצינור, החליטה להצטרף לגל ההפחדות הלאומי ופרסמה "תחקיר" על "החומר שהוכר כמסרטן ורוב הסיכויים שנמצא איפשהו בסביבתכם".

אבל, כשמתעסקים עם מדע, חשוב לדעת לאילו פינות אסור להיכנס - ועורכי התחקיר לא פספסו הזדמנות להיכנס לכל פינה אפשרית.

באופן עקבי, דאגו להדגיש בכתבה בתכנית הצינור את השם "ראונדאפ", מותג קוטל העשבים של חברת מונסנטו, שעל פי הכתבה הוכרז לפני כחודש כמסרטן על ידי ארגון הבריאות העולמי!

נתחיל בכך שההכרזה היא של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי ולא של ארגון הבריאות העולמי (WHO) עצמו, הבדל קטן אך מהותי מאחר שכבר היו מקרים בהם ארגון הבריאות העולמי יצא נגד קביעות של הסוכנות שמסונפת לו.

כמו כן, "ראונדאפ" כלל לא הוכרז כמסרטן, ההכרזה של הסוכנות עסקה בקוטל העשבים "גלייפוסט" שראונדאפ הוא אחד מהשמות המסחריים שלו. יתרה מכך, גם גלייפוסט כלל לא הוכרז כמסרטן. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן לא הגדירה את החומר כמסרטן (קרי סיווג לקבוצה 1) אלא כחומר החשוד כמסרטן סביר (קבוצה 2א).

הסוכנות מחלקת חומרים שונים לארבע קבוצות: קבוצה 1 היא של חומרים מסרטנים - למשל אסבסט, עישון טבק, נגיף הפפילומה, אבק עץ, קרינה מהשמש וגם שימו לב: דג מלוח (בסגנון סיני) ו...אתנול במשקאות, כלומר אלכוהול בשתיה. אלכוהול כידוע נצרך בכמויות גדולות למדי בארץ ובעולם ולא כל מי ששותה אותו לוקה בסרטן, זאת מאחר שכל מה שהסיווג לקבוצה 1 מסמן הוא כי החומר מסרטן, אך לא מה הכמות הדרושה כדי לגרום לסרטן, מה אורך החשיפה הדרוש ועוד.

אגב, אף שבניגוד לאלכוהול גלייפוסט לא נחשב למסרטן, עדיין אין כאן המלצה לשתות אותו, אחרי הכל מדובר ברעל לעשבים. עם זאת, חשוב לקחת דברים בפרופורציות.

כל הקבוצות האחרות לא מייצגות חומרים מסרטנים (כלומר חומרים שגורמים לסרטן) אלא חומרים החשודים ככאלו שעלולים, אולי, לגרום לסרטן.

קבוצה 2 היא של חומרים החשודים כמסרטנים והיא מחולקת (באופן לא עקבי) לשתי תת קבוצות: 2א - חומרים החשודים כמסרטנים סבירים ו2ב - חומרים החשודים כמסרטנים אפשריים. קבוצה 3 מייצגת חומרים שלא ניתן לסווג כחומרים החשוד כמסרטנים וקבוצה 4 מייצגת חומרים שסביר כי אינם מסרטנים באדם.

כאמור, הסוכנות מסווגת את גלייפוסט כקבוצה 2א, אך מה משמעות סיווג זה? קודם כל, פירוש הדבר שגם אם גלייפוסט במקרה אכן מסרטן הוא פחות "מסוכן" מאלכוהול (שהוא מסרטן ודאי). דבר שני, אפשר למצוא בסיווג זה את החומר אקרילאמיד - שנפוץ במוצרים מהצומח כגון לחם, קפה וצ'יפס - וכן, עבודה במספרה ועבודה במשמרות. סיווג לקבוצה 2א (בדיוק כמו 2), רק אומר כי יש רמזים לכך שהחומר עלול לסרטן בתנאים מסוימים אך שהמידע אינו חד משמעי. הסבר נוסף אפשר למצוא בסרטון האנימציה - הטיפה מעצבן - הזה: https://grist.org/science/watch-stick-figures-explain-what-probably-causes-cancer-even-means/

חלק מהביקורת שמופנית לעבר הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן היא שלא ברור מדוע בחרו פתאום לסווג את גלייפוסט כחומר מקבוצה 2א. לא פורסמו מחקרים חדשים, וכל המחקרים עליהם התבססו בסוכנות כבר נסקרו בעבר במדינות רבות, ועל פיהם הוחלט כי החומר בטוח. זאת ועוד גלייפוסט הוא אחד מקוטלי העשבים הבטוחים בעולם, שבהשוואה לחומרים אחרים נחשב לבטוח יחסית לעופות, דגים ויונקים והוא מתפרק במהירות ולכן לא נחשב למזהם אלא ל"ירוק" (http://npic.orst.edu/ingred/aifact.html).

המחקרים עצמם הראו כי בבעלי חיים מסויימים, בריכוזים גבוהים, יש חשד כי החומר מסרטן. גם מספר מחקרים קטנים בבני אדם הראו שאולי החומר מגדיל את הסיכוי לגידולים מסוימים, אך מחקרים גדולים בבני אדם לא הראו זאת.

למשל, מחקר ארוך טווח שנעשה על חקלאים בארה"ב לא מצא עליה בשכיחות גידולים אצל החקלאים (http://goo.gl/OQTBGl). כמו כן, סקירת המחקרים עליהם הסוכנות התבססה מראה תמונה שונה ממה שפורסם בהכרזה שלה.

רוב המחקרים לא מראים עליה בסיכוי לסרטן, אפשר אפילו לחשוב - על פי מספר מחקרים - כי החומר מגן מגידולים מסוימים (אם כי רוב הסיכויים שמדובר בתוצאה מקרית). מספר מחקרים הראו עדות חלשה לעליה בגידולים מהסוג לימפומה שאינה הודג'קין (גידולים נפוצים למדי) אך מחקרים טובים יותר לא הראו זאת (למידע נוסף על המחקרים וניתוחים, באנגלית: http://goo.gl/UraHZr).

כלומר, הסיווג של גלייפוסט על ידי הסוכנות ככל הנראה, אינו מוצדק, הנתונים האלו היו ידועים לעורך הכתבה ולמרות זאת הוא בחר להתעלם מהם ולא להציג אותם. אפילו אם הסיווג היה מוצדק הוא לא אומר הרבה על ה*סיכון*, כפי שכל מי ששותה אלכוהול במידה יכול להעיד (כאמור אתנול שייך לקבוצה 1 - כלומר, מסרטן).

עכשיו, בואו נגיד בכל זאת שגלייפוסט בעייתי. למה בחרו להתייחס בכתבה כמעט אך ורק ל"ראונדאפ" של חברת מונסנטו?
זה בסך הכל מותג. לחברת מונסנטו אין פטנט על יצור גלייפוסט, כל חברה שרוצה ויש לה את היכולת יכולה להוציא מוצר עם החומר הפעיל הזה, וכאמור, יש מוצרים אחרים שמכילים אותו. כנראה שאם מדביקים שם וחוזרים עליו בטון דרמטי, זה יפחיד אתכם יותר. בטח אם השם הזה מקושר לתאגיד בינלאומי עם רקורד בעייתי בלשון המעטה.

בתחקיר הציגו את החומר של מונסנטו כמסרטן/פוטנציאל כמסרטן הגורם לסוג סרטן ספציפי - לימפומה שאינה הודג'קין - שישראל נמצאת במקום הראשון בתחלואה בו. כמו כן, בישראל קיים שימוש די נרחב בחומר "ראונדאפ" - לאדם מן היישוב זה עלול לגרום לחשוב שהסיבה לאחוז התחלואה הגבוה בישראל בלימפומה שאינה הודג'קין, הוא השימוש ב"ראונדאפ". באותה מידה ישראל שטופת שמש וגם מדברים בה עברית, אולי אלו הגורמים לאחוז התחלואה? אוי הנסיבתיות.

עורכי הכתבה אפילו טרחו לשים צילומים של מפגינים נגד מונסנטו (שלפי השלטים הפגינו בכלל נגד מוצרים מהונדסים גנטית של מונסנטו, אבל זה נראה טוב ומאיים בכתבה) והגדילו להוסיף עוד הטעיות. חלק נרחב מהכתבה עסק בכלל באייג'נט אורנג', קוטל עשבים ששימש את צבא ארצות הברית במלחמת ויטנאם ויוצר על ידי מונסנטו ודאו כימיקלים (אל דאגה, דאו כימיקלים לא הוזכרו בתוכנית של הצינור). מי שנחשפו לריסוס מתו או פתחו מחלות שונות, כולל סרטן.

אך מה שגרם לתופעות אלו לא היה קוטל העשבים, אלא זיהום שהתגלה בו. החומר היה מזוהם בדיואקסין רעיל במיוחד (תרכובת אורגנית שידועה כגורמת למומים מולדים, למוטציות ולסרטן) אך בכתבה לא הזכירו זאת כלל ונתנו לצופים להבין כאילו קוטל העשבים הוא מסרטן. גם "שכחו" שקודם הפחידו את הצופים מלימפומה שאינה הודג'קין, ועכשיו עברו לדבר על סתם "סרטן". כמו כן הם לא טרחו להבהיר כי אין קשר בין גלייפוסט לאייג'נט אורנג'.

הטעיה נוספת בה נקטו בכתבה מעלה את התהייה האם מטרת הכתבה היתה בכלל לתקוף את תאגיד מונסטו. בכתבה נטען כי חברת מונסנטו היא היצרנית של קוטל החרקים די-די-טי, יש עם טענה זו רק בעיה אחת - היא לא נכונה. וגם אם היתה נכונה, היא לא קשורה לגלייפוסט. כמו כן, די-די-טי ידוע לשמצה בגלל הבעיות שנגרמו משימוש לא נכון בו, בכמות גדולה בהרבה מהכמות המומלצת. בשימוש נכון הוא לא מסוכן כפי שהוא מוצג ובניגוד לסיפור הדמיוני בכתבה, הוא גם לא הוכרז כמסרטן וודאי (http://goo.gl/iUuHNU).

עוד סימנים לכך שמטרת הכתבה היתה בכלל לתקוף את מונסנטו (ברצינות, אנחנו פשוט לא מאמינים שהצינור גורמים לנו להגן על התאגיד הזה 😛 ):

בכתבה הציגו ריאיון עם אדם לא נבון במיוחד שטען שגלייפוסט בטוח לשתיה (למה שמישהו ירצה לשתות חומר ריסוס?) והם טענו שאותו אדם - ד"ר פטריק מור - ממייסדי Greenpeace International שעבר לקיצוניות השניה - הוא לוביסט של מונסנטו, גם זאת אף שידעו שזה שקרי לחלוטין.
עורכי הכתבה בחרו להתעלם לחלוטין מחומרי ריסוס אחרים שהופיעו בהכרזה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, למשל מחומר הריסוס מלתיון שהוגדר גם הוא כשייך לקבוצה 2א. משום מה הם לא תחקרו חקלאים ונציגי ערים על הריסוס בחומר זה.

דבר מאוד חשוב אחר ששכחו להציג בכתבה - אלטרנטיבות.
זה מוצר שעונה על דרישה נכבדת בשוק (אחרת הוא לא היה משווק בכל כך הרבה חנויות), הכתבה בעצם דוחפת אנשים לעבר תחליפים, שגם הם - כימיקלים שנועדו להרוג עשבים. האם בכלל קיימת אלטרנטיבה? האם האלטרנטיבה בטוחה יותר?

לסיכום, כדאי לזכור כי חומרים רבים עימם אנו באים במגע, הם רעילים - הרעל הוא בכמות - מאקונומיקה ועד אלכוהול ואף מים הם רעילים. מה שמשנה זו החשיפה והצריכה.

מהי החשיפה הנדרשת על מנת שחומר שבאמת מסרטן יחולל סרטן? למשך כמה זמן? האם במגע עם העור? בהכנסה לפה?

גם בחומרים שלא מוגדרים כמסרטנים אלא רק חשודים ככאלו (קפה, למשל, וירקות חמוצים) אם יש השפעה כלשהי היא תלויה במשך החשיפה ובסוג השימוש.

בדרך כלל אופן שימוש נכון מונע כל סכנה אפשרית וזה נכון גם לחומרים שהוגדרו שסביר כי אינם מסרטנים באדם.