עתיד הפילים בידינו - חלק ב' - מדע גדול, בקטנה : מדע גדול, בקטנה

ב-3 במרץ צוין יום חיות הבר הבינלאומי, והשנה בסימן "עתיד הפילים בידינו" (ראו בפוסט הזה https://goo.gl/mjtHtM). לכבוד המאורע, ובגלל שאנחנו מאוד אוהבים פילים נספר לכם בשלושה פוסטים את סיפורם ולמה כל כך חשוב שהעולם יקדיש להם תשומת לב מיוחד.

החלק הקודם בסדרה

קצת היסטוריה מספרית
בשנת 1979 מנתה אוכלוסיית הפילים באפריקה 1.3 מליון פרטים. צייד מאסיבי (שאז היה עדיין חוקי) הביא את האוכלוסיה לדילול של למעלה מ 50% בעשור! כך שבשנת 1989 האוכלוסייה עמדה על כ-600,000 פילים בלבד. היה ברור שמשהו צריך להעשות. בשנה זו, 1989, הכניס ארגון CITES את הפיל האפריקני לאפנדיקס 1, מה שאוסר על סחר בינלאומי בפילים חיים או באבריהם. (עוד על אמנת CITES וסחר בבעלי חיים ניתן לקרוא בפוסט שלנו http://bit.ly/1PnprS2).
אך הבהלה לשנהב לא חדלה. אוכלוסיית הפילים אמנם התאוששה מעט בעקבות האיסור, אבל לא לזמן רב. כאשר הורם הסכר על הסחר בשנהב באופן זמני ב- 1997 נוצר ביקוש אדיר שגרר צייד בלתי חוקי מטורף.
בשנת 2003 הצביע ארגון CITES על כך שרמות צייד בלתי חוקי במרכז אפריקה אינן ברות קיימא. כלומר - קצב הצייד עולה על קצב הריבוי הטבעי של הפילים, ובמילים פשוטות, הפילים מתים מהר יותר אשר הם נולדים. צריך לזכור שהיריון של פילה נמשך 22 חודשים ובין פילון אחד לשני חולפות בין 4 ל- 6 שנים, כך שקצב הריבוי האיטי של הפילים מקשה על היכולת של האוכלוסיה להתמודד עם צייד כל כך אינטנסיבי.
בשנת 2012 הגיעה אוכלוסיית הפילים כבר למספר המדאיג של 420,000 פילים. בסך הכל האוכלוסיה ירדה ב 62% בעשור האחרון. בשלושת העשורים האחרונים ניצודו בסך הכל כ- 800,000. הפגיעה הגדולה ביותר היא בקניה ובטנזניה. בשנה שעברה יותר מ 20% מהפילים במאלי נטבחו.
ההערכות אומרות כי 35,000 פילים נטבחים מדי שנה בשנים האחרונות (תגידו תודה שאנחנו לא שמים כאן תמונות).
הסיבה - כסף
כל זאת קורה משום שהביקוש לשנהב עצום והוא רק הולך וגדל. בין השנים 2010-2014 מחיר השנהב בסין שילש את עצמו והטיס את הצייד הבלי חוקי למעלה. מכירו של חט באפריקה עומד על כ- 240 דולר. לאחר שיוברח לסין בשלל דרכים יצירתיות בתוספת "שימון" בשוחד של כל מני גורמים, הוא כבר יימכר ב- 2000 דולר. מכירו לצרכן יהיה גבוה בהרבה. למעשה, כיום, קילו שנהב יקר יותר מקילו זהב!
ההשלכות הביולוגיות ו"נקודת האור"
אוכלוסיית הפילים לא רק קטנה. בנוסף גם הגיל הממוצע באוכלוסיה הפך להיות צעיר יותר, כי ציידים מעדיפים פילים בוגרים עם חטים גדולות. בעוד שהמטרה המועדפת על הציידים היא זכרים בוגרים בעלי חטים גדולות במיוחד, הציידים לא בוחלים גם בנקבות בוגרות. לזה עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת על אוכלוסיות הפילים, מכיוון שהמבנה שלהן הוא מטריארכלי וצייד נקבות בוגרות עלול להשאיר את הפילות הצעירות יותר ללא המנהיגה שלהן. יש גם הרבה יתומים שנשארים בודדים וזקוקים לעזרה.
החוקרים שיפרה גולדנבג, איאן דאגלס המילטון וג'ורג' וויטמייר פרסמו בינואר 2016 את תוצאות מחקרם שבדק מה קורה לעדרי הפילים כשהמנהיגות המבוגרות נעלמות. לשם שינוי, מחקרם הוא שביב של תקווה בסיפור העגום הזה. החוקרים עקבו במשך 16 שנה אחרי הדינמיקה במבנה החברתי של עדרי הפילות בשמורת שמסבורו שבקניה. במשך שנים אלו 70% מהפילות שהנהיגו עדרים הוחלפו. הם ראו שכאשר מנהיגת העדר נקטלת, פילה צעירה, על פי רוב ביתה, מחליפה אותה. המנהיגה החדשה משמרת את אותו מרקם היחסים שהיה לאמה עם הפילות האחרות בעדר. החוקרים גם הצליחו לחזות איזו פילה תיקח עליה את תפקיד השליטה, כשהם נסמכים על התפקיד של האמא שלהן. זה נותן מעט תקווה, שכן החשש היה שהעדר יתפזר ולא יצליח לשמור על אחידותו. המנהיגות החדשות גם שומרות על קשרים עם מנהיגות בעדרים אחרים שחיים בסמיכות אליהן.
פרט לקשרים החברתיים הפילות הבוגרות מחזיקות בידע בעל חשיבות קריטית להישרדות הפילים. ידע שהצעירות לא הספיקו לצבור עדיין. בטח זכורים לכם סרטונים של פילות בוגרות באות לעזרתה של פילה צעירה שהגור שלה נמצא במצוקה. ואם לא, הנה סרטון מדהים כזה: http://bit.ly/1MjH7TX. סבתות ודודות עוזרות לאמהות חדשות בגידול הגורים. הפילות המבוגרות יודעת גם איפה ניתן למצוא מזון ומים (חשוב במיוחד בעדרים שחיים במדבריות ובשנות בצורת), וכיצד להימנע מטריפה. הפילה המנהיגה היא זו שמחליטה הכל - לאן ללכת, מתי לאכול ואיפה.

על מנת להפסיק את הרג הפילים חייבים לעצור את הביקוש! הוא המנוע שמפעיל את כל המערכת הזו. איך עושים זאת? על כך, בפוסט הבא בסדרה!
חלק ג'

מקורות והרחבות:

מאת:

קרן אור

מנהלת כספים ועורכת מדעית בעמותת "מדע גדול, בקטנה". זואולוגית הספארי ברמת-גן ויועצת זואולוגית עצמאית. לקרן תואר שני באקולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון.