בפוסט החמוד אך דוקרני זה, נתמקד בקיפודים. עשרות גורי קיפודים מגיעים בכל שנה לבית החולים לחיות בר, רבים מהם שלא לצורך.
בקטנה: אם נתקלתם בגורי קיפודים מוסתרים יותר או פחות, הם פשוט מחכים לאמא. התרחקו מהמקום ואפשרו לאמא לחזור ולהניק אותם.
ארצנו הקטנה התברכה בשלושה מינים של קיפודים. מאירופה הגיע הקיפוד המצוי (Erinaceus concolor), עבורו ישראל היא גבול התפוצה הדרומי. מאסיה הגיע קיפוד החולות (Hemiechinus auritus), הניכר בפרצופו הבהיר, בחוטמו המחודד ובאוזניו הגדולות. קיפוד החולות הוא הקטן מבין השלושה. השלישי הוא קיפוד המדבר (Paraechinus aethiopicus) שחי רק באזורים המדבריים הלא חוליים של ארצנו.
קיפודות ממליטות שֶׁגֶר של כ-5 וולדות בכל המלטה. הן עושות זאת בסבך צמחייה צפוף, במחילה או בגומה מרופדת בקרקע. גורי הקיפודים הם "חובשי קן", כלומר נולדים כשהם ורדרדים וקטנים מאוד, עיניהם עצומות והם מכוסים בקוצים דלילים, קצרצרים, לבנים ורכים. בין הנקה להנקה, אמא קיפודה משאירה את הגורים במחבוא והולכת לאכול. היא חוזרת אל הגורים על מנת להניק אותם. תקופה זו נמשכת כשלושה שבועות, כאשר לאחריה הגורים נגמלים מהנקה ומתלווים אל האמא בחיפוש אחר מזון. קיפודים הם פעילי לילה, אך נקבות שהמליטו מחפשות מזון גם בשעות היום בשל הצורך המוגבר במזון בזמן ההנקה. שלושת השבועות בהם גורי הקיפודים נשארים לבדם במחבוא בו אמא הסתירה אותם הם קריטיים להישרדותם. קיפודים מצויים וקיפודי חולות חיים גם ביישובי האדם, וניתן למצוא אותם בין היתר בגוש דן ובאזור השרון. יתרה מכך, בשנים האחרונות תופעת האכלת החתולים גרמה לעלייה באוכלוסיית הקיפודים באזורים עירוניים, כך שניתן לראות אותם יותר ויותר.
אנשים בעלי כוונות טובות מוצאים גורי קיפודים במחבוא שלהם, כשהם לגמרי לבד ללא אמא ומניחים מיד שהם ננטשו או שקרה משהו לאימם ולכן רואים לנכון לעזור לגורים. כפי שכבר הבנתם - זהו כלל אינו המצב. אם מצאתם גורי קיפודים, סביר להניח שהם מחכים לאמא שאמורה לחזור בקרוב. פשוט התרחקו ותנו לאמא הזדמנות לשוב ולהניק את הגורים ללא חשש. הימצאותכם בסביבה תמנע ממנה לחזור אל הגורים. במקרה שמצאתם את גור הקיפודים לבדו מחוץ למחבוא בלילה או במיוחד בשעות היום, נסו לאתר את המחבוא או המחילה ולהחזירו לשם. קשה במיוחד לגדל באופן מלאכותי גורי קיפודים קטנים מאוד וסיכוייהם לשרוד ולהשתחרר בחזרה לטבע פוחתים בהרבה. כמובן ש"אין כמו אמא" וההזדמנות לאפשר לגור לגדול באופן טבעי היא ללא ספק עדיפה.
מה יש לעשות אם בכל זאת ראיתם גורי קיפודים במצוקה? שימו את הגורים בקופסה סגורה עם חורי אוורור ומצע בד, הביאו אותם ישירות לבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן או חייגו למוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*. בנוסף לכך, אפשר להיעזר בקבוצה הנפלאה הזו: העברה מהירה של חיות בר פצועות לביה"ח לחיות בר בספארי
שימו לב לדבר נוסף: אם מגיע קיפוד לגינתכם, אל תאכילו אותו. אם יש קערת מזון לחתולים או כלבים בגינה, אנא הגביהו אותה כך שהקיפודים לא יגיעו אליה. קיפודים אוכלים חרקים, פרוקי רגליים ומעט חומר צמחי. הם חיות בר (מוגנות כמובן) ורצוי שיישארו כאלו וימשיכו לאכול את המזון הטבעי להם, תוך שהם עושים לנו שירות אקולוגי חשוב.
עוד על למה לא להאכיל קיפודים בפוסט הבא.
הפוסט נכתב בשיתוף עם בית חולים לחיות בר - The Israeli Wildlife Hospital של הספארי - Zoological Center Tel Aviv - Ramat Gan, Safari ורשות הטבע והגנים.

<< לפוסט הקודם בסדרה   לפוסט הבא בסדרה >>

עריכה לשונית: לנה קלמיקוב